משנה. שופר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב, בגמ' מפרש דכמה דפשיט טפי מעלי ופיו מצופה זהב לכבוד י"ט. ובישיבה אמרתי דרך חידוד דהנה בירושלמי במשנה הקודמת דרבנן אמרי כל השופרות נקראו קרן ונקרא שופר ושל פרה קרן איקרי שופר לא איקרי התיבון הרי של יעל אינו קרוי לא קרן ולא שופר א"ר לוי שאניא היא שאין קטיגור נעשה סניגור. ולעיל בגמרין בטעמא דרבנן הש"ס קאמר דכל השופרות נקראו קרן ושופר אך פרה קרן דוקא ועולא אמר משום אקנ"ס ואביי משום שופר א' אמר רחמנא ולא שנים וג'. ואפשר דמשנתנו רמזה דהעיקר כאביי דהרי במקדש תוקעין בשל יעל פשוט ומזה נדח' טעם כל השופרות אקרו קרן ושופר דהרי יעל לא איקרי לא קרן ולא שופר כדפריך בירושלמי. ופיו מצופה זהב לדחות אין קטיגור נעשה סניגור. וא"כ פסול פרה משום שופר ולא ב' וג'. והוא על דרך שהיו נותנין עטרה של זית בראש שור הבכורים כמ"ש פ"ג דבכורים בירושלמי והרמב"ם פ"ד להודיע שהם ממין שבעה. כן כאן היו עושין להודיע טעם השופר:

גמרא. וביה"כ כמה דכייף איניש וכו' מהרש"א בחידושי הלכות תמה על זה ותמה על מה שהגיהו בתעניות מתוך פירש"י ע"ש וכדברי הר' ז"ל ראיתי בליקוטי ר"ב כ"י משם גיליון שכתב שיש דרצו להגי' בתעניות והיא שבוש דרש"י כתב שהוא כינופיא וצ"ע עכ"ד: