ואר"ל מ"ד עובד אדמתו וכו'. אפשר דכונתו לעבוד לשכינה הנקראת אדמה כמ"ש במ"נ ומשו"ה כתיב אדמתו לאפוקי הסט"א שנקראת אדמה אשר אררה ה' ואם הוא נעשה עבד לאדמה לשכינה אז ישבע לחם מזון רוחני ותתקיים בו התורה הנקראת לחם ישבע דיקא מכוין לאמיתה של תורה כמ"ש וה' עמו שהלכה כמותו. ודייק לומר נעשה עבד שיהיה לו יראה כמו שיש לעבד. ואל יבטח שהוא בן ובזה יתענג כבן. לא כי שצריך שיהיה עבד לאדמה לצורך השכינה ליחדה עם דודה ולא ע"מ לקבל פרס ויקבל עול מלכות שמים כעבד. ועמ"ש בזוהר ח"א דף קצ"ט ע"ב:

אמר רבינא לא נצרכא אלא אפילו בשני בשבת. לפי מ"ש רש"י דלא גרסינן פשיטא ולגירסת עין יעקב דגריס לא נצרכא הלשון דחוק. ואפשר במ"ש מהרש"א דגוי השומר שבת הוי כמי שבא על כלה של ישראל ולפ"ז דוקא כששומר ושובת יום שבת דהוי כלת ישראל אז גוי השומר חייב מיתה ולפ"ז לא אצטריכנא לקרא דיום ולילה לא ישבותו והיינו דקאמר רבינא דלא הוצרך ר"ל ללמוד מלא ישבותו אלא אפילו בשני בשבת דאלו ליום שבת מגוי הבא על כלה של ישראל נפקא. ומיהו לא פריך פשיטא דהא מיהא חידושא הוא. אמנם לשון הש"ר דנסתייע ממנו מהרש"א לפי האמור הוי עזר כנגדו. ומה שהביא מהרש"א מהרמב"ם והביא דברי מרן והקשה עליו וטעמא טעים להרמב"ם ע"ש באורך. הר"ן בחידושיו כתב דפשטא דשמעתין לא משמע הכי. ובין לדברי מרן בין לדברי מהרש"א לישנא דשמעתין דבסמוך דאמרינן דינו כנערה מאורסה דבסקילה לא אתי שפיר. ועמ"ש בעניותי בביצה דף ט"ז בס"ד: