והמבזה את המועדות. פירש רש"י חולו של מועד והיינו משום דהוא סובר דאיסור מלאכת חש"מ דאורייתא וכמ"ש הרב באר שבע וק"ק על הרב מגן אברהם א"ח סימן תק"ל שכתב ועכ"פ ענשו גדול דאמרינן המחלל המועדות ופירש"י דהיינו חה"מ וק"ק דמאי מייתי מרש"י למ"ד דמלאכה בחש"מ אסור מדרבנן הא רש"י סבר שהוא מדאוריתא והוא סיים להביא מ"ד שהוא מדרבנן וכתב ועכ"פ ענשו גדול וכו' ומוכח דכונתו בין שהוא מדאוריתא בין שהוא מדרבנן ענשו גדול. וא"כ אין ראיה מרש"י כדאמרן. ורש"י גריס המבזה ולא המחלל כמ"ש הרב באר שבע. ומ"ד שמלאכה בחש"מ אסור מדרבנן גריס המחלל ומפרש על י"ט. ועיין מ"ש הרשב"ץ בפירושו אבות פ"ג. ועמ"ש בעניותי בקונטרס שמחת הרגל רות דף מ"ט בס"ד: