מי בדקי לה מיא והתניא ונקה האיש מעון וכו' מכאן הביא ראיה הרב הגדול מהר"י רוזאניס בס' הנורא משנה למלך פ"ב דסוטה דין ח' דאפי' עשה תשובה לא מהני ולא קרינן ביה מנוקה מעון ואני בעניי הארכתי בענין זה בהגהותי שם. ושם רמזתי דברי הרב מהר"ם יצחקי בס' אור יקרות בחידושיו על הרמב"ם דמוכח מדבריו דפשיטא ליה טובא דתשובה מהני ע"ש: [ושם כתבתי דהעיקר כסברת הרב מש"ל וטעמו ונימוקו עמו ע"ש באורך]:

תוס' ד"ה ונקה האיש וא"ת ונוקמא כשבא עליה בשוגג וכו' הרב מש"ל שם נסתפק היכא דבא ביאה אסורה בשוגג מהו והביא ראיות לזה. ושוב הביא דברי התוס' הללו ע"ש באריכות ואני השפל בהגהותי דקדקתי על הרב ז"ל דלפום ריהטא הדבר מפורש בירושלמי פ"ק דסוטה הלכה ג' דקאמר כאן ביודע כאן בשאינו יודע והארכתי קצת בזה ע"ש. ואפילו תימא דמגמרין משמע איפכא מ"מ הו"ל להרב ז"ל להביאו. ועתה נדפסו חידושי הריטב"א למכילתין וראיתי שכתב בפשיטות בסוגיין ושמעי' מינה שאפי' בא עליה בשוגג אין המים בודקין את אשתו הואיל וכבר קנא לה והי"ל ליזהר וכו' ע"ש ויש להעיר קצת דהו"ל להזכיר הירוש' הנז' ודוק הטב: