ה"ג ברי"ף ממגדף ועכו"ם ומקדש ומגרש וכ"כ רבינו בפרק מרובה וכתב הר"ן ובפ' יש נוחלין לא חשיב אלא תרי בר מעכו"ם וקידושין ולא פליגי דמגדף בכלל עכו"ם הוא ומגרש בכלל מקדש דאתקש הויה ליציאה וכתב עוד ולא ידענא מ"ש הכי ומנא להו לרבנן הכי ונראה בעיני דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי שאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עושה אותם אלא דעתו שיוכל לחזור בו תוך כדי דבור אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמורה ומש"ה חזרה בהני אפילו תוך כדי דבור לא מהניא וכ"כ בפרק בתרא דנדרים ושם דחה לדברי הרמב"ן בשם ר"ת בזה:

שלום עליך רבי עיין פרק מרובה גבי אתמר עד זומם: