כתב הר' אליעזר ממיץ דחיה ועוף שברשותו וגדילין בביתו דהן עבידי לרבויי כשרוצין לתופשן והן בבית גדול כל כך שאם לא גידלו בין בני אדם הוו צריכין מצודה לתופשן אסור לתופשן ואף לדחותן במקום צר שיהיו נוחין ליתפש כדתנן חיה ועוף שברשותו הצדן פטור וכל פטורי דשבת פטור אבל אסור הילכך צריכין ישראל שלא לתפוש בשבת סוס שמורד ופרה שמורדת שאם לא גידלו בין בני אדם היו צריכין מצודה. וגם יזהר שלא לצוד פרעושין מעל בגדו בשבת דאף רבי יהושע דפטר איסורא מיהא איכא [וצידת] נחש שלא ישכנו פטור ומותר דקיי"ל כשמואל דכל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מתלת צידת צבי שישב על הפתח וצידת הנחש דמתעסק בו שלא ישכנו ומפיס מורסא להוציא ליחה ובה"ג הק' דשמואל אדשמואל דהכא מתיר בצידת נחש שלא ישכנו אלמא ס"ל לשמואל כר' שמעון דמלאכה שא"צ לגופה פטור עליה דצידת נחש שלא ישכנו מלאכה שאצל"ג היא דאמר בפ' שמנה שרצים הצד נחש בשבת אם מתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב ואמר מאן תנא אמר רב יהודה ר"ש היא דאמר מלאכה שאצל"ג פטור ובהדיא אמר בפ' כירה דשמואל סבר כר' יהודה גבי מלאכה שאצל"ג. ותירץ רב יהודאי גאון ז"ל דשמואל לעולם כר' יהודה סביר ליה מיהו במידי דאית ליה הזיק אפילו רבי יהודה מודה והביא ראייה מדאמרי' בפ' כירה מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים אבל לא של עץ ומכדי תרווייהו מלאכה שאינה צריכה לגופה היא דאינו מכבה לעשות פחם מאי שנא דעץ דאסור ומאי שנא דמתכת דשרי אלא טעמא הוא דבגחלת של עץ לית ביה הזיקא דכמה דלא כביא אית ביה סומקא וחזי ליה אבל גחלת של מתכת אע"ג דאזיל סומקא אית ביה היזק וכי היכי דשרי שמואל בגחלת של מתכת משום היזק רבים ה"נ שרי גבי עקרב שלא ישוך משום היזק רבים ומיהו הר"א ממיץ דחה זה התירוץ וכיון דשמואל מחייב במלאכה שאצל"ג כר' יהודה היכי שרינן איסור סקילה משום היזק רבים אלא דשמואל אדשמואל לא קשיא דלית ליה לשמואל ההוא תירוצא דפרק שמנה שרצים דההיא מתניתין ר' שמעון היא אלא ר' יהודה נמי מודה דכל צידה שאינה אלא להבריח היזק ממנו מודה ר' יהודה דפטור דלא מיקרי צידה. וחילוק גחלת של עץ ושל מתכת פי' דשל עץ הוי במשכן והוי אב מלאכה ושל מתכת לא הוי במשכן: