Piskei Recanati Siman 198
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הדחת הבשר שכ' הר"א ממיץ שידיח הבשר תחילה בכלי שאינו מנוקב ואח"כ יתפוש בידו אחת באויר וישליך עליו מים כדי להדיח תפיחת מים התפוחים על הבשר שהן אסורות שהרי הפליט בהן הדם בהדחתו. וב' פעמים צריך להדיח בעוד הבשר בידו כרי להדיח טפיחת האיסור יפה יפה ואם לא הדיח אחר הדחתו הראשונה אוכל דם הוא. ואח"כ מולחו ושיעור שהיית בשר במלח פי' רב יהודה גאון כשיעור צלייתו וטעמא דאמר מלוח ה"ה כרותח דצלי וכי היכי דצלייה מפלטת דם מליחה נמי מפלטת דם ועי' בסי' ר'. וכיצד מולח מפרש במנחות מביא את האבר ונותן עליו מלח והופכו למדנו שצריך ליתן מלח בכל מקום ורב יהודאי גאון כתב דשיעור המליחה שלא נאכל מחמת מלחו. ואח"כ מניחו בכלי מנוקב ובשר ע"ג גחלים בלא מליחה לכתחילה אין לי ראי' ולא יתן ובדיעבד שרי דאמרי' משאב שאיב וה"מ בחתיכה דלא סמקא אבל סמקא י"ל דאסירא. ובשר שנמלח ופלטה דמו כגון ששהתה שיעור צלייה אם מלח בשר ונתן עליה אסורה ההיא בשרא דכיון שפלטה נקשית ההיא חתיכא ושוב אינה פולטת מה שבלעה מדאמר פ' כל הבשר דגים ועופות שמלחן זה עם זה וכו' אבל העליון מותר ששומן בשר התחתון אינו אסור כי אם הדם שבתוכו והדם אינו יכול לאסור את העליון שמאותו טעם שהעליון מתיר את עצמו מדמו הוא מתיר את עצמו מדם התחתון [וי"ל בתחתון חתיכה עצמה נעשית נבלה ונעשה שומן התחתון נבלה ושמא] דלא אמרי' חנ"נ אלא בבשר בחלב שלא מצינו טעם איסור זה כי אם בבשר בחלב כדאיתא בפ' כל הבשר והטעם שבב"ח כל אחד מותר לעצמו ושניהן אוסרין זה את זה הבשר מחמת החלב והחלב מחמת הבשר הלכך יש לחשוב כחתיכת איסור אבל איסורין הנבלעים בהיתר כגון חולין ותרומה שאין איסור אלא האחד מהן לא אמרינן חנ"נ ואין אוסר אלא לפי חשבון. והר' אליעזר ממיץ כתב דזאת הסברא היא שיבוש דהא אמר בהדיא בפרק גיד הנשה דרש רבב"ח וכו' אוקי רב אמורא עליה ודרש כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה וכו' ועוד דאמר בשלהי עכו"ם לענין יין נסך דהתירא לגו איסורא כיון דבשעת נפילה לא איבטל אף על פי שנתגדל ההיתר לבסוף אסור אלמא קמא קמא [נעשה איסור]. ועוד דתנן בתרומות סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר ר' אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכ"א אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון ולא פליגו רבנן עליה דר"א אלא בדמוע שהוא מדרבנן וחימוץ שאין איסורו מטעם תערובות אלא מטעם גרם החימוץ ורוב הגאונים אין סברתן כסברת רבינו אפרים: