זמן ק"ש של שחרית משעלה עמוד השחר עד שיכיר בין תכלת ללבן קורא בשעת הדחק כגון יוצא לדרך וכיוצא בו דקיי"ל כר' שמעון דאמר פעמים שאדם קורא ק"ש של שחרית משעלה עמוד השחר ומדאמר פעמים דוקא בשעת הדחק מיירי וקורא בברכותיה אפי' יוצר אור ומשיכיר בין תכלת ללבן הגיע זמן ק"ש כמתני' ויכול לקרות ואפי' לכתחילה מיהו למצוה מן המובחר יקרא בשעה הסמוכה להנץ החמה שיגמור אותה עם הנץ החמה ויסמוך גאולה לתפלה ויתפלל ביום זהו דעת רב אלפס ורוב גאונים וכן עיקר. מיהו ר"ת אומר שאין לקרוא ק"ש קודם הנץ החמה מההוא דיומא ומיהו יש לדחותה. וזמן הקריאה מושך עד ג' שעות ועד בכלל שאז זמן קריאת בני מלכים. הקורא מג' שעות ואילך לא הפסיד וה"ה כאדם שקורא בתורה ומתפלל יוצר אור עד ד' שעות לדעת רב האי גאון ז"ל. ומכאן ואילך לא כר' יהודה דאמר תפלת השחר עד ד' שעות. ויש מסתפקין אם יאמר יוצר אור כל היום או דוקא עד ו' שעות כרבנן. וק"ש א"צ כוונה רק פסוק ראשון לבד. ואם לא כיון בפסוק ראשון חוזר וכן אם הי' מהלך עומד בפסוק ראשון מיהו לענין דלא לישוי קריאתו קריאת עראי צריך ליזהר שלא יעשה מלאכה כשקורא פרק ראשון כך פסק רב אלפס. מיהו יש שפסקו דאפי' ממלאכה א"צ לבטל אלא בפסוק ראשון לבד. ואם קרא ק"ש ולא השמיע לאזנו או שלא דקדק באותיותיו בדיעבד יצא: