אשה פנויה שלותה ועמדה ונשאת הא מילתא איבעיא לן בפ' יש נוחלין לותה ועמדה ונשאת מהו בעל בנכסי אשתו לוקח הוא ומלוה ע"פ אינו גובה מן הלקוחות א"ד יורש הוי וגובה מן היורשין ולא איפשטא. ופסקו ר"ח ורשב"ם דיורש הוי כיון דמטו להו פסידא לאחרינא. ור"ג והאלפסי ר"י והר"מ במז"ל פסקו דלוקח הוי כי היכי דאמרינן האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות כיון דאינהו אפסידו אנפשייהו דלא ה"ל למיזבן מאתתא דיתבי תותי בעלה ה"נ איהו הוא דאפסיד אנפשיה דלא ה"ל למיזף לאיתתא דקיימת לאינסובי וכתב הר' מאיר כיון דפליגו רבוותא לא מפקינן ממונא מספיקא ואפילו מאן דמחייב בעל לשלומי דוקא מנכסים שהכניסה לו אבל מנכסי בעל פשיטא דלא גבי. ואם לותה ואכלה אחר נשואיה לצורך דבר שאינו מחוייב לה אינו חייב לשלם: