מתנת שכ"מ במטלטלין לא מפקעא כתובת האלמנה ומזונותיה ואם אין לה לגבות כתובתה ממקום אחר גובה ממקבלי המתנה. וכן לא מפקעא שעבוד בע"ח בזה"ז דגבי ממטלטלי מק"ו מירושה דאורייתא גובין מהן ולא אתי ירושה ומפקעא להו מתקנת הגאונים במתנת שכ"מ מדרבנן מיבעיא אך אם חלק מטלטלין במתנת בריא דהיא מדאורייתא בזה צ"ע ויש מי שאומר שזה מקבל מתנה יש לו דין בע"ח מאוחר דקיי"ל במטלטלין מה שגבה גבה וכי היכי דאם מכר מטלטלין לא אתי בע"ח וכתובת אשה וגבי מינייהו מה"ט וגם [מיד] דבע"ח לא גבי מטלטלין המשועבדין ואפי' בזה"ז ה"נ במתנת בריא יותר מירושה דאשכחן בפ' יש נוחלין דאלמנה ניזונת מקרקע היורשין ומקרקע שנתן בעלה במתנת בריא מ שמע דאינה ניזונת וכ"ש מטלטלין שאין להם שעבוד כלל לפי התלמוד וי"א שהמקבל הזה אין דינו כבע"ה מאוחר דאותו דין הוא דמה שגבה גבה שכן נתן המעות אבל מקבל מתנה לא יפקיע שעבוד מטלטלין שהרי לא נתן המעות כלל. ונהי דקונה מפקיע מקבל מתנה אינו מפקיע וראייה מדאמרינן עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חובו גובה ממנו דלית ליה קלא. ואם נתנו במתנה בע"ח גובה ממנו ולההיא ראייה דיש נוחלין יש לדחותה ואין להאריך אבל רבינו חננאל ורבינו שמואל ורבינו תם ורבינו יצחק שוין דמתנת בריא מפקע' שיעבוד כמכר. והר' מאיר הביא ראייה לדבריהם מדאמר בפרק נערה שנתפתתה באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבנו הוא ואשתו נזונים מהם משמע דוקא לבנו אבל לאחר לא דמתנת בריא מפקעא מזונות וגם ר"ש פי' עלה הכי אע"ג דלאחר יפקיע מזונות אשתו היינו משום דאי לא עביד נייח לנפשיה לא הוה יהיב ליה להכי מפקעא כמכר אבל לבנו ליכא למימר הכי מיהו מדאמרינן לעיל עשה שורו אפותיקי אין ראייה דע"י אפותיקי סומך עליו בע"ח יותר: