כתב בספר האשכול דהאי דפסקי' בברכות בטלוה לטבילותא איכא מ"ד בין לדברי תורה בין לתפלה ואיכא מ"ד דוקא לד"ת אבל לתפלה צריך ולאו טבילה דוקא אלא רחיצת ט' קבין. וכתב רב האי כיון דבגמ' ליכא בהא מילתא נקיט מנהגא בידך דכל ב"ק אע"פ שאין להם מים אין מתפללין עד שירחצו בט' קבין והרואה קרי ביוה"כ בזה"ז דליכא חיוב טבילה אלא רחיצה צ"ע מיהו למיטבל ביוה"כ הואיל וכל השנה לא הוזקק לכך ורחיצה אסורה ביוה"כ ואנן לענ"ד חזי לן דצריך רחיצה כמו בחול ואי משום דאסור להושיט ביוה"כ אצבעו במים מצינו דאי איכא מצוה התירו חכמים דגרסי' בפ' יוה"כ ההולך להקביל פני אביו ופני רבו ומי שגדול ממנו בחכמה עובר במים ואינו חושש וכ"ש ב"ק שא"י להתפלל שצריך לרחוץ וכ"ש ביוה"כ שצריך טהרה יתירה זה כתב הר' יהודה ז"ל. וא"כ הוא שמותר לרחוץ בט' קבין ולא חיישינן לאיסור יוה"כ ה"ה שיכול לטבול טבילה גמורה עכ"ל. ועוד כתב תשובה אחרת מר"ה גאון ז"ל שכתב הרואה קרי בלילי שבתות וימים טובים כתב וזה לשונו וזכורים אנו כמה שבתות ממר רב אהרן גאון ז"ל שהיינו מתפללים בביתו והוא יושב מן התפלה עד הערב: