Piskei Recanati Siman 65
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אסר ר' אבי העזרי להלוות מעות של צדקה בריבית וראייתו מדחייבי' רב יוסף לההוא גברא לשלומי. אלמא צדקה דין הדיוט יש לה. דאי דין הקדש אמאי חייבי' לשלומי הא תנן בפ' הזהב גבי הקדש ש"ח אינו נשבע נושא שכר אינו משלם אלא ש"מ צדקה דין הדיוט יש לה דאי דין הקדש הי' מותר דאמרי' בפ' הזהב ריבית ואונאה להדיוט ואין ריבית ואונאה להקדש. מיהו ריא"ז מתיר להלוותו בריבית היכא דאותו המעות לא קייצי דהאי דחייבי' רב יוסף משום דקייצי והוה כמאן דאתו לידי הדיוט. אבל אי לא קייצי שרי דה"ל ממון הקדש. וראיה מדאמר בירוש' לווין ברבית לחבורת מצוה ולקדוש החדש ומסתמא הוא הדין לכל דבר מצוה והאי דנקט הני משום דאיירי התם לעניין בן סורר ומורה נקיט נמי לעניין רבית חבורת מצוה וקדוש החדש והיכא דלא קייצי נמי לא אמר דשרי אלא היכא שאותה הצדקה אינה עומדת ליחלק כגון שהיא מרובה ועניים מועטים או כגון שנתנו הקרן לבעלים שהקרן יהיה קיים והריוח יחלק עתה אבל בעניין אחר לא וראייה מדאמר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן פירות בזול ומוכרין אותו ביוקר והשכר להקדש דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא אומר אין משתכרין בשל הקדש ולא בשל עניים של הקדש מאי טעמא לא דאין עניות במקום עשירות של עניים נמי דלמא מצטרכי לי' זוזי ולית לי'. ומהכא נמי משמע דאין אסור אלא צדקה העומדת לחלק אבל אי אינה עומדת לחלק שרי: