אבל הנותן מתנה כו'. ע' בתשובת בית אפרים חח"מ סי' ל"ג שהביא בשם דודו הגאון מו"ה סענדר ז"ל שפסק הלכה שלא קנה המרתף והמחילות אף בנותן כיון שלא כתב ליה עומקא ורומא והביא ראיה מדברי הרדב"ז שהעתיק המבי"ט לענין גג (נראה כוונתו דבתשובת המבי"ט ח"ב הי' ט"ו הועתק שם תשובה שהשיב הרדב"ז ז"ל בענין מתנת ש"מ וכתב שם וז"ל ואם יש לגג מעקה גבוה עשרה ויש בו ד' אמות לא קנה הגג ולא המים היורדים עליו עכ"ל. ולא פי' שום טעם בזה ומפרש הגאון מהר"ם הנ"ל דהיינו משום שלא כתב לו עומקא ורומא דס"ל דמה דאיתא במשנה סופ"ד דב"ב בד"א במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולם קאי על מה דאיתא בתחלת פרק הנ"ל המוכר את הבית לא מכר היציע כו' ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה כו' לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא ופירשו המפרשים זולת הרשב"ם דהך אע"כ כו' נמשך גם על ולא את הגג ובזה קאמרה המשנה הנ"ל דבנותן נותן את כולם והיינו באם כתב לו עומקא ורומא דבמוכר לא מהני ובנותן מהני אבל בלא כתב לו עו"ר גם בנותן לא מהני וא"כ ה"ה וכ"ש לענין בור ודות) . והוא ז"ל האריך לפקפק על פסק דודו הנז' חדא שאינו ברור דהרדב"ז סובר כן דאפשר מטעמא אחרינא אתי עלה כו' (ומ"ש שם באופן הב' צ"ע לפי ראות עינינו בהמבי"ט שם) ועוד דאף אם יסבור הרדב"ז כן מ"מ מפשיטות דברי הפוסקים נראה דאף בנותן סתמא קני בור ודות כו' וא"כ לית לן למישבק פשיטותא דמשמע מדברי הפוסקים משום ספיקא שיש בדברי הרדב"ז ז"ל. ועוד נלע"ד שאין כל הדברים אמורים כ"א לענין בור ודות שתשמישם למים כו' משא"כ במרתף שלנו שהוא עומד להצניע שם חפצים ומטלטלים יאוכלים ומשקין נראה שדינו כמו חדר שלפנים הימנו דמה לי שהוא לפנים ממנו או בעומק הקרקע ועדיף מחדר דבחדר ס"ל להפוסקים (כמ"ש בהגה) דכיון שאינו בתוך הבית הנותן אינו בכלל המתנה משא"כ במרתף שהוא תחת אותו הבית ופתוח לו וגם החדר אע"פ שהוא בנין בפ"ע טעמא שהוא חוץ לבית הא לא"ה הוי בכלל בית וכן נלע"ד ממ"ש רמ"א בסי' קע"א סי"ד דמדברי הרא"ש בתשובה נראה דחולקין בית נגד חנות או מרתף ונ"ל דה"ה נגד חדר או עליה דזה מקרי תשמישו שוה עכ"ל ופשיטא דאין מי שיאמר שחולקין בית נגד בור ודות א"ו דמרתף שאני ומקרי קצת תשמישו שוה לבית ועכ"פ דומה לחדר כו' עכ"ד ע"ש עוד: