קודם המכר אינה נאמנת. עי' בדגמ"ר שכ' ונ"מ היכא שכ' לה נדר ושבוע' אין לי עליך אבל אם לא כ' לה כך מה נ"מ אם אינה נאמנת הלא אין הלוקח יוכל להפרע מן הבעל עד שתשבע וכיון שהיא אומרת שנפרעת איך יגבה. כנה"ג בשם מהר"א ששון:

הבכור נוטל. עי' בתשו' פרח שושן כלל ד' סי' א':

אבל המוחלת כו'. עי' בס' יד המלך פי"ז מה"א הלכה י"ט שכ' וז"ל הנה במוחלת כתובת' לבעלה דאיבדה כל תנאי כתובה וממילא דבטל גם התנאי של ירושת כתובת בנין דכרין ואף דהזכות של תנאי הלז לא שייך לה רק לבניה הזכרים שילדה לו ואיך יש בידה למחול צ"ל כיון דמדינא אין שום חלות כלל על גוף המתנה שנתן לבניה אחריה כיון דבשעת המתנה בניה עדיין אינם בעולם ועיקר כתובת בנין דכרין הוא רק מכח תנאי ב"ד הם אמרו והם התקינו שאם מחלה גוף כתובתה בטלה ג"כ תנאי כתוב' זו. ולפ"ז בהתנה עמו בפירוש שאחר מות' יירש איש אחר אשר בעת התנאי כבר הי' בעולם דאז זכה בו מטעם מתנה גמורה אפשר דאף אי מחלה הכתיב' לבעלה אין בידה להפסיד אותו האיש הזכות שלו וע' במהרי"ט ח"א סי' ל"ח וצ"ע לדינא עכ"ל:

המוחלת כתובת'. עבה"ט. והנה לפמ"ש בתשו' נו"ב תניינא חח"מ סי' ל"ב ליישב דברי הב"ח שמביא הש"ך בח"מ סי' י"ב ס"ק י"ז מ"ש בפירוש דברי הר"ר ישעיה בטור שם ומחלק שם בין אית ללוה נכסי בשעת המחילה דאז הוי כגבוי ולא מהני ל' מחילה ובין לית ליה ללוה נכסי בשעת המחיל' דלא שייך לומר כגבוי דמי אלא שעכ"פ גופו משועבד לשלם כשיהי' לו ולזה מועיל לשון מחילה ע"ש. לפ"ז נדחה קצת הוכחת הח"מ והב"ש לסתור דברי הסמ"ע שפסק כהרב ר' ישעיה. וע' עוד בנו"ב שם ויובא בפ"ת לח"מ סי' י"ב ס"ח בד"ה מחילה: