Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 45
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כגון ששלח בשבת. עיין בס' בית מאיר שתמה מזה על המג"א סי' ש"ו ס"ק ח"ו דמסכים לדעת המרדכי שם ומסיים וצ"ע מה שנוהגין ליתן במתנה כלים לחתן הדורש בשבת יעו"ש דלדבריו השילוח לבד זולת הקידושין אית ביה איסור שבת וא"כ הכא מה ראיה יש שלא קידש. והאריך בזה לדחות דברי המג"א הנ"ל. רק דהעיקר לדינא כדעת הר"ן ע"ש:
אבל בקלא דסבלונ' עיין במל"מ פ"ט מה' אישות דין כ"ב:
וי"א דיש להחמיר כו' והחתן אינו אומר כו' עיין בתשו' קהלת יעקב מהגאון מקראלין סי' י"ח ע"ד האיש ששידך אשה בקנין והתקשרות כנהוג ואחר כך נודע שהמשודך רע מעללים ויש לו שתי נשים כו' וחזרה בה מהשידוך והוציא המשודך קול שתיכף אחר השידוכין נתן לה ד' זהו' וטוען שאמר לה שנותן בתורת קדושין (ע"ל סי' כ"ז ס"ה) והיא מכחשת ואומרת שלא שמעה מפיו כלל לשון קדושין וכן אחד מהעדים שהיה שם אמר שהי' מתכוון לשמוע אולי יערים להזכיר לשון קדושין ויודע בבירור שלא אמר כלל גם שאר העדים שהיו שם אומרים שלא שמעו כלל לשון קדושין ובין כך נמלט האיש ולא נודע מקומו והאשה עגונה והיא ילדה ורכה בשנים. והאריך בזה לבאר כל פרטי דין חוששין לסבלונות מדברי הראשונים ז"ל ומסיק למעשה אין בידינו להכריע בין אבות העולם ונקטינן כדברי כולם להחמיר כמ"ש האחרונים אבל כבר כתבו דהאידנא ליכא אפי' מיעוט מקדשי והד"מ ואין פוצה פה לחוש לסבלונות רק הרמ"א ז"ל כתב לחוש לכתחלה כשהוא אומר שכוון לקדושין אם לא שיש עוד צד להקל. ובודאי שהוא חומרא בעלמא דדיבורים לא מעלה ולא מוריד כיון שהיא מכחישתו כמבואר במשנה האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני היא מותרת בקרוביו כו' ועוד דהכא נמי איכא צד להקל כיון שנתן לה תיכף בעת התקשרות וידוע שלא היו קדושין קודם כו' בפרט שהוא אומר שאמר לה בפירוש הרי את כו' ועד א' מכחישו שנתכוון לשמוע ולא אמר כלום וכן העד השני לא שמע כלום וניכרין הדברים שמשקר וגם כיון שלא שמעו כלל העדים הוי קדושין בלא עדים אף לדבריו. ועוד נראה לומר דבזמנינו שנוהגין הכל לכתוב קשורי תנאים ולקבוע זמן החתונה וגם כותבין מתנות קטנות להכלה כנהוג ובעת הקישור כותבין בח' וקנס ודאי אין שום מקום לחוש לסבלונות דמבואר בראשונים דעיקר חששא הוא משום דלא שדי אינש זוזי בכדי ומתיירא לשלוח קודם פן תחזיק סבלונותיה כשתחזור בה לכן מקפיד לקדשה קודם משא"כ בזה"ז דאין מצוי כלל לחזור משידוכין מחמת חו"ק וסמכה לשלוח סבלונות כאשר הוא מנהג פשוט לשלוח אף מתנות מרובים ואין חוששין לחזרה (לענ"ד אין זה סניף היתר כלל לנדון זה שהמשודך יודע בעצמו שהוא רע מעללי' ובודאי כשיתוודע להאשה תחזור בה ולא יהיה עליה חו"ק כלל כמבואר בש"ע סי' נו"ן ס"ס בודאי לא סמכה דעתיה על ההתקשרות. אך הוא סניף היתר על נדון אחר) ועוד יש לדמות נדון זה לעובדא שהובא בש"ס (ב"מ דף ק"ד ע"א) דהלל הזקן היה דורש לשון הדיוט במעשה ואלכסנדר' של מצרים שבקשו לעשות בניהם ממזרים ואמר הביאו לי כתובות אמכם כו' כ"ש בנ"ד שאין שום קצת רמז קדושין שיש לסמוך על מה שתיקנו הגדולים לכתוב בהתנאים שהחתן ישא את הכלה בחופה וקדושין כדמו"י וקובעין זמן להחופה ודאי אין לחוש שעשה מעשה לסתור דברי התנאים המפורשים ולא גרע מלשון הדיוט ועיין בתשב"ץ ח"א סי' קל"ג שחקר בזה במקום שיש תקנה שלא לקדש רק תחת החופה והביא מגמרא זו ובנ"ד יש עוד סניפים אלא שאין צורך כ"כ דנראה פשוט להתירה אשה זו להנשא לכל מי שתרצה ובפרט במקום עיגון שהמשודך ערק ואזל לעלמא עב"ד ע"ש: