לא שייך ביה ביטול.[עבה"ט בשם הש"ך ועיין בתשובת חתם סופר ס"ס פ"ג ור"ס פ"ה שכתב ליישב דברי הלבוש בטוב טעם משום דקשה עוד על האי כללא דהיתר בהיתר לא בטל דא"כ אמאי המעביר עציץ נקוב בכרם אם לא הוסיף מאתים מותר וכן מחיצת הכרם שנפרצה והטעם משום שהיניקה בטילה בפחות ממאתים וכ"כ להדיא רמב"ן ריש ב"ב וקשה הא הוי היתר בהיתר וע"כ מוכח כסברת הלבוש דנהי דבביטול איסור בהיתר אין חילוק בין יבש ללח מ"מ בהיתר בהיתר יש חילוק דביבש ועומד במקומו כמו בגד שאבד בו כלאים לא בטל אבל לח בלח שמתפשט ונאבד במיעוטו בטל ואפשר דילפינן לה מבב"ח כקושיית תוי"ט ריש שקלים ע"ש עוד ובס"ס צ"ו שם עש"ך סק"ח ועיין בספר תפארת ישראל על משניות פ"ט דכלאים משנה א' מ"ש בזה:

**בגד שהשתי.**בספר חכמת אדם כלל צ"ב כתב איינגלישע פלענעלייא ע"פ נסיון ראינו שהשתי פשתן והערב צמר ע"ש:

ה"י אסור.[עיין בה"ט בשם ש"ך ועיין פמ"ג לאו"ח ס"ס ט' ובתשובת משכנות יעקב סימן ס"ז מ"ש בזה]: