Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 313
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
להטיל מום בבכור.[עיין בת' חתם סופר סימן ש"ו שהאריך בענין אם בזה"ז הוא איסור דאורייתא או דרבנן בעלמא דהרמב"ם פ"א מאיסורי מזבח פוסק שגם בזה"ז הוא דאורייתא ודעת רש"י ותוס' והרא"ש דאינו אלא מדרבנן. וכתב שם דמ"ש השואל דנ"מ אם בספק בכור דמותר להטיל מום לכתחלה זה אינו דודאי גם לרש"י ותוס' ורא"ש לא שייך הכא למימר ספיקא דרבנן ולקולא כיון דאפילו איסור דרבנן ליכא אלא משום דמחזי כמטיל וא"כ גם בספק בכור הואיל ולענין גיזה ועבודה אנו מחזיקים אותו לבכור מספיקא דאורייתא שוב אם אנו מטילים בו מום בידים אין לך נראה כמטיל מום בקדשים יותר מזה ולכן אפי' ע"י עובד כוכבים יש לאסור ע"ש עוד בס"ס שי"ח מזה. וע"ש עוד וגם בסי' רל"ו מ"ש בענין אם יש במציאות להקריב בזה"ז עכ"פ קרבנות צבור]:
**אין שוחטין אותו על ידו.**עבה"ט של הרב מהרי"ט ומ"ש בשם שבו"י בכור שנתן לרועה כו' לא העתיק יפה ושם כתב דאפי' אם לא היה רק ספק בכור ע"ש:
בנו אחריו.[עבה"ט ובשם ש"ך ועתב"ש לעיל סי' ט"ו ובפמ"ג סי' נ"ט בשפ"ד סקי"ב ובס' לבושי שרד סי' קי"ב מדין זה]:
צוהו אסור.[עבה"ט בשם ש"ך ועיין בתשו' חתם סופר סי' קי"ב שכ' דמ"ש הש"ך כאן דהיכא דאיכא אומדנא מהימן במסל"ת הכי פירושו כיון דמעיקרא תקנו חכמים לאסור בכור באומדנא בעלמא כמ"ש לפני זה באם מטיל מום באחרים אזלינן בתר אומדנא לאיסור ה"נ אזלינן בתר מסל"ת באומדנא ותיקון חכמים כך היה בהטלת מום בבכור למיזל בתר אומדנא משא"כ בשאר איסורים אפי' איכא אומדנא לא נאמינהו אפי' במסל"ת כמ"ש רמ"א סי' ק"ל ס"ח בהג"ה ב' ומלשון המנ"י כלל נ"ט סק"ז משמע שלא הבין קצת כן ע"ש ועמש"ל סי' נ"ז סי"ג בד"ה בצואר]:
**הטיל השומר בו מום.**עיין בתשובת חות יאיר סימן ל"ד ול"ה ומתוך דבריו מבואר דדוקא אם הטיל בו מום שאין דרכם לעשות מום זה לבהמתם אבל אם סירס את הבכור שהדבר ידוע לכל שדרכיהם ברובא דרובא לסרס הזכרים סמוך ללידתם איסורא קעביד להניח הפרה מעוברת אצלו דמסתמא יעשה הוא בו מום זה דהוי לשבח דהרי דין השומר לעשות בשל אחרים כבשלו כדאיתא בח"מ סימן רצ"א וא"כ הרי זה גרמא ממש וחשיב לדעת ע"ש:
אע"פ שיודע.[עבה"ט עד סוף הדיבור מותר גמור הוא אותו הבכור כו' ועיין בס' תפארת למשה שכתב דטעות סופר הוא וצ"ל איסור גמור הוא ע"ש]):
**אבל חכמים אסרוהו.**ע' בתשו' תשואת חן סי' ל"ד שהעלה דה"ה ספק בכור שנפל בו מום עובר אסור להטיל בו מום קבוע ולא אמרינן בזה סד"ר לקולא דלא כמורה א' שטעה בזה: