Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הבית והעלייה שהיה של שנים תיבת שהיה מיותרת היא וגם אינו במשנה ובלשון רש"י ונראה דצ"ל שהן של שנים ודין זה כתבו הרמב"ם ג"כ בפ"ד מה"ש ועד"ר שם כתבתי בשם ב"י ראיות הרמב"ם לריש דבריו מהגמרא ומש"ה כ"ר סתם מפני שהוא מוסכם לד"ה: בעל העלייה כופהו פי' בחרמות או יורדין לנכסיו אבל לא שייך כאן שירד למטה וידור אצלו שהרי נתקלקלו הכתלים ואינו ראוי עוד לדירה וע"ל ס"ו ועד"ר: יתקננו בעל העלייה אם ירצה ר"ל ברצונו תליא אם ירצה יתקננו ואם ירצה ידור כך ולא שייך כאן עכ"פ יכפה אותו דלמה יכריחנו והלא הבית שוה יותר כשאין עלייה ע"ג וכ"כ המ"מ פ"ד דשכנים ופשוט הוא ולא בא אלא לאפוקי שאין בע"ה חייב לתקנו: והתקרה בעצמה כתב הרמב"ם כו' בפ"ד דשכנים כ"כ והטעם כ"ר אחר זה ז"ל לפי שיאמר כו': והמעזיבה חייב כתב המ"מ שם בפ"ד דמבואר בדברי הרמב"ם דדוקא בשותפין ס"ל הכי אבל בשכירות ס"ל דתחתון נותן הכל וטעמא דמילתא דבשותף אין התחתון חייב רק להעמידו בקרקע והתקרה הוא קרקע שלו ומיד שהעמידו בקרקעות אין לעליון עוד שום שיעבוד על התחתון אדרבה הוא מיחייב לעשות מעזיבה בשביל התחתון כי היכי שאם ישפוך למעלה מים דקיימי במעזיבה ולא ירדו מיד למטה דאל"כ הוה גירי דיליה אבל משכיר מיחייב ליתן לשוכר בית שיהא ראוי לדירה חזק וקיים וקי"ל כרבנן דמעזיבה אחזוקי תקרה הוא לפיכך התחתון חייב לעשות הכל: לפי שיאמר כו' זהו טעם על שהתחתון חייב בתקרה אף ע"פ שהוא קרקעיתו של עליון והתחתון אצלו (וכמ"ש בסמוך בשם הרא"ש) אבל לפטור התחתון ממעזיבה לא איצטריך טעמא דכיון שהעמידו על קרקעיתו פשיטא דלא מיחייב ליה תו מידי ובמ"ש נטלתי אני עליה כו' פירוש מסתמא מתחילה כשחלקו היה דעתם כשם שהתחתון יושב לעולם בלי שום הוצאה בקרקעות הבית כך יושב העליון בעלייה בתקרת הבית בלי שום הוצאה ומש"ה א"צ בעל העלייה לסייע לו בהוצאה כלום:
ורש"י פירש דוקא כו' רש"י פי' המשנה דהבית והעלייה נפחתה העלייה כו' בשוכר ומשכיר וכתב הרא"ש דלדעתו דוקא בשוכר ומשכיר איירי כו' עד"ר: אדעתא דהכי נחית כו' שהגג מגין כו' פי' בשלמא בע"ה לא הצריך להתנות שיעשה לו בעל העלייה גג דפשיטא דיצטרך לעשות גג בשבילו וכי ידור בלא גג אבל בע"ה אפשר להיות בלא תקרה לכן הו"ל לבעל העלייה להתנות בתחילה החלוקה שהוא יבנה לו התקרה וכיון שלא התנה איהו דאפסיד אנפשיה ואמרינן דאדעתא דהכי נחית לעלייה שלא יעמיד לו התחתון רגל כלל וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל ומש"ר בס"ט רצה התחתון לשנות בבנין כו' ולעשות קורות חזקות כו' דמשמע שהתחתון בונה התקרה. שאני התם דמיירי בנפלו כל הבית והעלייה ושם רש"י מודה דעל התחתון לתקן תקרה שלמטה וכמ"ש רש"י בהדיא במשנה שאחריו והרא"ש ישב זה בע"א כתבתי בדרישה טעמו וישבתי הכל על נכון בס"ר ע"ש:
הושפלה התקרה כו' שם דף ז' כתבתיהו בדרישה ע"ש ונראה דמיירי שהכתלים כדקיימי קיימי ואין בהם קלקול אלא שהתקרה נתדלדלה ויורדת למטה באויר הבית ולא היה צריך תיקון אלא התקרה וכן פירש הרמב"ם ומיירי שאף שאחר שנתדלדלה יכול בעל העלייה לדור ומש"ה גם הרא"ש ורבינו דס"ל לעיל שהעליון נותן התקרה מודים הכא שהתחתון צריך לעשות התקרה כיון שהעליון יכול לדור כאשר הוא עתה ומ"מ צריך העליון לסייע לו כיון שירד לרשותו של תחתון דהיינו למטה מי' ואותו רשות לא שיעבד לו כנ"ל ולא כב"י עד"ר: אלא בעצים כו' שם בגמרא פי' אע"פ שהוא בעצמו אינו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והאבנים ע"כ: ואם התנו מתחילה וכו' עד ס"ד הכל מגמרא ומפי' רש"י דלשם:
נפל כולו חולקין כו' עד ס"ו ממשנה וגמרא ר"פ הבית והעליה ע"ש: ומש"ר כ"א לפי מה ששלו גבוה כו' צ"ל דמיירי בבנין שהחומה הוא שוה למעליה כעובי דלמטה ולא כמו שבונין בזמן הזה או בכותל שאינה כ"כ גבוה דאין קפידא גם בזמן הזה דאל"כ גם באחר עובי החומה דלמטה וקלשות דלמעלה ילך וק"ל: כגון אם נופל למרחוק אז העליון משתבר יותר כן פירש"י ג"כ וא"ת בלא ה"ט הוה היכר שהאבנים שנפלו למעלה מן הצד נתרחקו ממקום הכותל יותר מהאבנים שהן בצד מטה של כותל וי"ל דמיירי שכבר פינם אלא שנפל ביום וראו שנפלו החומה מן הצד ואז צריכין לילך אחר אומדנא דהעליונה ראויה להשתבר ומש"ר אח"כ ואם נפלו בלילה ופינם לא בא לחדש ופינם אלא מ"ש שנפלו בלילה ולא ראו איך נפלו וגם בגמרא צריך ישוב ואין להאריך כאן:
דשותפין לא קפדי כו' נראה דגם כאן מיירי אפילו נשתהו ברשותן זמן רב דאף ע"פ דדרך השותפין להקפיד בכך אפ"ה אמרינן כאן דלא קפדי ואינו נאמן לומר לקוחין הן בידי וכ"ש לומר שלו הן במגו דלקוחין כיון דהבית והעלייה ברשות שניהן הוה וכמ"ש לעיל סי' קנ"ז סי"ג אכיוצא בזה ע"ש: או שאומר על נ' ידענא כו' שם דף קי"ו כתב הטעם משום דהו"ל מודה במקצת ומחויב לישבע על השאר ואינו יכול לישבע ומשלם כדלעיל סי' ע"ה ואע"ג דכ"ר שם דהיכא דלא הו"ל למידע לא אמרינן מתוך שאיל"מ שאני הכא דהו"ל למידע דדרך בני אדם להתבונן במה הן בונים להשים על לכם אולי יפול וכן כתבו התוספות: אפילו הן גדולות פי' לבנים רחבים: וטובות יותר פי' מטיט יפה יותר מהאחרות והוא ל' הגמרא שם: והשני נוטל כ"כ כנגדן שלימות היינו כאביי דהתם דאמר דתו לית ליה ואידך דהאיך לפי החשבון שנטל זה נינהו והמותר שלימות ושבורות חולקין אלא שיפה כח של זה ליטול הטובים גם לו יפוי כח דאם לא נמצאו כ"כ עוד שלימים דנחסרין להשני:
ואם אמר בעל העלייה פי' אחר שנפל הכותל והעלייה והוא משנה פ' הבית והעלייה (בבא מציעא דף קי"ז ע"א) כתבתי לשונו בדרישה ר"ס זה ע"ש וכ"כ הכ"מ פ"ד דשכנים ולא כמ"ש ב"י כאן: הוא יבנה לו הבית כו' שם במשנה פליג רבי יודא ע"ז וקאמר דאסור לעשות כן ופי' שם רש"י ותוס' משום צד רבית ונראה דהת"ק ס"ל דלא מיחשב רבית במה שידור בו שהרי זה נהנה וזה לא חסר דאילו לא בנה הוא גם התחתון לא היה בונה אותה ול"ד הא למש"ר בי"ד ר"ס קס"ז דהמלוה לחבירו לא ידור בחצירו חנם ואפילו הוא גברא דלא עביד למיגר והחצר ג"כ לא קיימא לאגרא דשאני התם דהיתה הלואה בפני עצמה משא"כ כאן דלא הלוה לו כלום אלא הוציא הוצאה בשביל עצמו ובנה בית על קרקעית שניהן לדור בה עד שיסלקנו חבירו וק"ל:
ואם אין להם במה שיבנו כו' שם ע"ב וע"ש מ"ש תוס' בזה ועד"ר שהארכתי בזה ודלא כב"י ע"ש:
באו לבנות כו' גם זה שם ע"ש בגמרא ובפירש"י: רצה התחתון לשנות פי' לשנות ממה שהיה קודם שנפלה העלייה: או למעט בחלונות ובגובה האי למעט גם אגובה קאי שבא למעט בגובה הכותל ופירש"י הטעם משום דריבוי חלונות מממט חוזק הבנין וכן הגבהות כי בנין הנמוך חזק מהגבוה גם שכשמגביה מטריח את העליון לעלות עכ"ל ומל' רבינו משמע כטעם ראשון וק"ל: ולעשות קורות חזקות כגון ארזים דקיימי טפי משקמים:
אבל אם בא לפתוח כו' פי' למטה בבנין הבית: קורות קטנות כלומר דקות שאינם חזקים וה"ה אם אינן דקים אלא שמחליף מארזים לשקמים וכתב כן בהדיא בגמרא וכבר כתבתי לעיל דאף דכ"ר בשם הרא"ש דעל בעל העלייה לתקן קורות התקרה מ"מ מודה היכא דנפל בו הבית והעלייה ועד"ר שם כתבתי קושיא אהרא"ש מדין זה: וכן עליון שבא להרחיב כו' פי' יותר ממה שהיה כבר אע"פ שלא תהיה עובי הכותל למעלה רחבה מאשר למטה היא וכגון שהיא למטה רוחב ד' ולמעלה היתה רחב ג' והוא בא לעשות גם למעלה רחב ד' וק"ל: אין שומעין לו כיון שמרבה להכביד יותר ממה שהיה וה"ה לאינך הנזכרים לעיל כגון להגביה הכותל או לעשות קורות גדולות נמי אין שומעין לו אלא רבינו חדא מינייהו נקט והיינו דוקא כשמשנה גם ממנהג העיר אבל כשאינו משנה אלא ממה שהוא בתחילה בזה חילק הראב"ד כמש"ר ואזיל בשמו וק"ל: אפילו אם יש מנהג בשניהם כו' כלומר אפילו יש מנהג בעיר הזאת שיש בונין בגויל ויש בונין בגזית: אפילו אם הוא רוצה ליתן תוספת ההוצאה פירוש אפילו אם העליון רוצה לבנות מיסוד החומה עד למעלה הכל על הוצאתו בגויל שהוא טפח בעובי יותר אפ"ה מעכב התחתון באמרו איני רוצה למעט אויר בית שלמטה אבל ברוצה העליון להרחיק בחלקו לבד מזה לא דיבר הראב"ד ודינו הוא דאם בא להרחיק הכותל למעלה יותר ממה שהוא למטה פשיטא דאינו רשאי דאף שאינו ממעט אויר ביתו מ"מ אין זה בנין שאפשר לקיים ואי אף אחר שירחיב למעלה יותר ממה שהיתה לא תהיה רחבה למעלה יותר ממה שהיא מלמטה בזה שומעין לו שהמנהג לבנות גם בו וכמ"ש אח"כ דכל שאינו משנה מהמנהג יכול להכביד בבנין לכן נקט בכה"ג וק"ל: אבל שינוי בכובד כגון שבא לשנות כו' פי' העליון בא לסכך תקרתו בארזים או למעט בחלונות כו' דאף דמכביד החומה מ"מ אינו נופל בקלות מאשר אם בא לשנות מגויל לגזית דמשמע בעובי הכותל (ואפ"ה) [ומש"ה] כתב לפני זה דיכול לומר אנא כותל חזק בעינא: והכי איתא בתוספתא כו' נמשך למטה למ"ש בית לא' ועלייה כו' שהוא לשון התוספתא ומינה נשמע דיכול לשנות בכובד כל זמן שהבנין הוא כמנהג המדינה: