Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחין השותפין עד"ר: כל מה שירויח או יפסיד כו' אפילו אם הוא הרויח טפי מאינך: ואם אין דרכו ליטול כו' ק' דלכאורה זהו פשיטא ואפשר דקמ"ל שאפילו אם היה גם אביהן ידוע בענין זה ואמרו נעמיד בנו תחתיו וכמ"ש בדרישה בשם הרמב"ם דתלוי בזה אפ"ה כשנוטל הישר בעיניו הכל לעצמו א"נ כגון שנוטל הישר בעיניו מחמת ממון ושם עשירותו הוא מחמת ממון הבית אפ"ה הכל לעצמו וק"ל:
דוקא לאומנות המלך פי' שהמלך רגיל למנות אנשים מכל בית כמ"ש בדרישה וכיון שהן עדיין בתפוסת הבית הוי לאמצע: אבל לאומנות אחרת כו' דכיון שהוא טרח במלאכה והן יושבין בטלים הריוח לעצמו: אותו אח נוטל כו' אע"פ דקיי"ל אח שהשביח הכל לאמצע ואינו נוטל אפילו שכר פעולה היינו כשטרח בעלמא אבל טרח בגופו ודאי נוטל בראש שכר טרחו כדלקמן סימן רפ"ז ע"ש ומש"ר לעיל ס"ס קע"ו בשם תשובת הרא"ש כי דרך אחין השותפין כשנפטר א' הנשאר טורח כו' היינו דוקא בשביל היתומים טורח וכמ"ש שם א"נ אפילו תאמר דעביד אח דטרח בשביל אינך אחין היינו כשעושה מרצון נפשו ובצרכיהן בזה עביד דטרח אבל טירחא שבע"כ כמו הכא שנפל בע"כ לאומנות לעשות פעולת אחרים בשכר לא עביד שיפעול א' פעולה כל היום בשביל כולם ולא יטול שכר טרחו לפחות וק"ל:
חלה א' מהן באונס אם יש כו' עמ"ש בדרישה שכן דעת התוס' והרא"ש ולא כמ"ש ב"י ע"ש: מתרפא מהאמצע כו' היינו דוקא כשלא רצו לחלוק או שכבר נתרפא אבל חלה ולא נתרפא יכולין לומר לו חלוק עמנו דלא גרע מהא דתנן אין הגדולים מתפרנסים ע"י הקטנים כו' כ"כ הרמב"ן ועד"מ: כגון שהלך בשלג כו' פי' שלא ישב עוד בביתו בזמן הקרירות והחום כדרך העולם אלא נשא ונתן אז כדרכו ונסע ממקום למקום זה מיקרי פשיעה ואין חילוק בין הולך ברגלין או ישב בעגלה דהא דין זה הוא ממ"ש הכל בידי שמים חוץ מצינים ושם לא חלקו: אפילו באונס מתרפא משל עצמו והא דכ"ר בתשובת הרא"ש דאפילו בשותפין רפואה שאין לה קצבה כמזונות דמיא נראה דבסמוך איירי שהיו שותפין מתעסקין כל א' לזמן ידוע בפני עצמו דכיון דחלה בשעה שעוסק במלאכת חבירו וטורח בשבילו דין הוא שיתרפא מהאמצע משא"כ כשחלה בשעה שמתעסקין יחד שאז כל אחד עושה בשבילו וס"ל לרבינו דר"י הלוי ל"ד קאמר דוקא זה שמתעסק באומנות המלך בשביל האחין [ואין האחין] מתעסקין כלל אלא ה"ה כשג"כ מתעסקים רק שאינן מתעסקים ביחד אלא כל א' בזמנו ותדע שהרא"ש מיירי בתשובה הסמוכה בשותפות כזה שהרי כ' שם השותפים הם ש"ש לזה בעסק הממון וכבר נתבאר בדברי רבינו בסימן קע"ו סי"א דאינן ש"ש זה לזה כ"א כשאינן מתעסקין ביחד ואל תתמה אמ"ש בתשובה סתם שותפין דהא פירשנו בכה"ג במ"ש שותפין ש"ש זה לזה. וגם רבינו סתם וכ' בשמו רצה א' מן השותפין לילך ללמוד תורה כו' וצ"ל דמיירי בשותפין דכה"ג שהם מתעסקים כל א' לזמן וכמ"ש שם וגם בתשובות שתי אלמנות שכ"ר בסימן שקודם זה סמ"ה איירי בכה"ג שהיו בעליהן שותפין לזמן ידוע וכמ"ש ג"כ שם דבלאה"נ צ"ל כן כדי דל"ת אמ"ש שם דשמעון חייב בהחזרת השטר דהיה רובו פרוע משום דפשע דק' הא פשיעה בבעלים פטור וגם עיין בתשובת הרא"ש ותמצא ששתי תשובות הללו הא דלענין רפואה דבסימן הקדום והא דענין פדיון משביה דבסימן זה הכל היה בשותפות א' מראובן ושמעון הנ"ל ושותפותן היה לזמנים ודוק וזהו דלא כב"י ועד"ר:
דשותפין הם ש"ש כו' כלומר דוקא בעסק שמירת ממין חייב כל א' באחריות חבירו אבל לא בשמירת גוף חבירו לומר שיהיה השני חייב בפדייתו ואף שרפואה הוא ג"כ שמירת גופו שאני רפואה דבכלל מזונות וממון הוא: שותפין ש"ש הן זה לזה פי' שותפין דממון דומיא דשותפין בגופן מה בגופן לא שייך לומר שמירה בבעלים אף בממון וכיוצא בו דהיינו היכא דליכא שמירה בבעלים שלא שמרו מתחילה יחד הוא דהוויין ש"ש זה לזה:
רצה א' מן השותפין כו' [כמו בב"ח] ודלא כב"י ועד"ר: אע"פ שצריך יותר כשהוא לבדו הטעם שברכת הבית ברובא גמרא בפ' מי שמת וכתבו שם התוס' פר"ח ברכת הבית ברובא נר לאחד נר למאה וכן פי' רבינו בא"ע סימן צ"ד וה"ק רבינו אע"פ שצריך יותר אין צריך ליתן לו כל צרכו: