שותפין שנדרו כו' [הביא הטעם כמ"ש הב"ח בשם הר"ן]: אבל אסורין להעמיד בו רחיים כו' ז"ל הרא"ש משום דכל הני יכולים למחות זע"ז בלא נדר (וכמ"ש לעיל ס"ס קנ"ו וקס"א ועמ"ש שם אמש"ר שם בס"ס קס"א יראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל כו') הילכך אסור לעשות עתה כשנדר וי"מ דכשמעמיד רחיים באים רוב העם לשם וממילא חלקו וחלק חבירו וכן לגדל תרנגולים דמתפשטים בכל החצר עכ"ל ועד"ר:

הדיר א' מהן א' מן השוק כו' שם במשנה ובדרישה הבאתי לשונה וע"ש שהארכתי:

וכופין את המדיר כו' הטעם דכיון דהא' שלא הדיר מותר להעמיד שם חיישינן דהשני יתקנא בו ויעמיד גם הוא שם ויעבור על נדרו לפיכך כופין אותו למכור משא"כ כששניהם מודרין זה מזה דשניהם אסורין דאין כופין לאחד מהם אם לא שהאחד רגיל לידור יותר מחבירו וכ"כ ב"י בי"ד סימן רכ"ו [וטעם דהרמב"ם והרמב"ן והרא"ש מפרש הכל כמו בב"ח] וע"ש בפסקיו פ' השותפין שהאריך: