עבד כנעני כו' בקידושין דף נ"ב וילפינן לה מדכתיב "והתנחלתם אותם לבניכם לשדה אחוזה הקישן הכתוב לאחוזה ועיין לעיל ר"ס שס"ג דכתבתי בשם רשב"ם דה"מ לענין מילי דאורייתא אבל במילי דרבנן דומים למטלטלי:

אבל אם קראו ובא כו' והטעם דעבד אדעתיה דנפשיה אזיל אבל עבד קטן דינו כבהמה דאדעתא דמריה אזיל לפי שאין לו דעת: או שאמר לו כו' כ"כ הרמב"ם פ"ב דמכירה. כתב הב"י הטעם משום דכיון דטעמא דאדעתא דנפשיה אזיל לא שנא בין קראו לו ובא אליו לאומר לו רבו הראשון לך אצל הלוקח ונראה דבעבד קטן דמהני ביה קריאת הלוקח כדמסיק ה"ה דמהני נמי בשרבו הראשון א"ל לך אצל הלוקח דהו"ל כמסרו לידו:

וכיצד הוא כו' עד הפשיטו הלבישו כו' לכאורה משמע מל' רבינו דעיקר החזקה היא התרת והנעלת מנעלו והולכת אחריו כלים למרחץ שבאם הפשיטו או הלבישו קאמר דמהני בו ג"כ החזקה ונראה דה"ט משום דבהני צד העבודה ניכר בהן טפי אבל בי"ד סימן רס"ז ערבינהו וכתבינהו אהדדי ע"ש. בגי' הגמרא איתא נמי הרחיצו וכ"כ בי"ד סי' רס"ז:

ובהגביה רבו כו' עד"ר:

וכתב א"א ז"ל שם פ' הנ"ל כ"כ: דוקא במלאכה של שימוש כו' כבר ביארתיו לעיל סימן קצ"ב ע"ש בדרישה בסוף הסימן מ"ש הב"י בשם הרא"ש דצריכין לחלק אליביה בין מלאכה אחרת דעביד ובין אכילת פירות דקונה בה קרקע ואני כתבתי שם עליו דל"נ דגם להדא"ש לא מצי לקנות הקרקע באכילת פירות ע"ש:

וצריך שתהיה החזקה בפני רבו כו' פי' רבו המוכר ופשוט הוא כיון שהוקשה לקרקע הרי דינו כיוצא בו המ"מ: