Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מטלטלין נקנין אגב קרקע משנה בפ"ק דקידושין. ומה שכתב רבינו כיון שקנה קרקע באחד מן הדרכים כו' ילפינן להם מדכתיב ויתן לה אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות הרי לך קניית כסף וזהב שהן מטלטלין אגב ערים שהן קרקע:
והרמב"ם כתב שאם הם בתוכו אינו צריך כו' מהרי"ק בכ"מ שלו כתב ז"ל הנכון בדברי רבינו הוא דלאו מטעם חצירו הוא דלא בעינן בצבורין אגב אלא הטעם הוא דנהי דכשאינן צבורין צ"ל אגב להודיע שעם הקרקע הקנה אותן מטלטלין אבל כשהן צבורין בתוכו א"צ לדיבורו שהרי הענין עצמו מוכיח שאגב החצר הוא מקנה אותן מטלטלין כו' עכ"ל ביאור דבריו שהרמב"ם מיירי בחצר שאינו משומר (ודלא כמו שפי' הר"ן ומ"מ וכמ"ש בדרישה) דאז אין שייך לומר שיקנה בתורת חצר אלא קונה בקנין אגב ואפ"ה ס"ל לרמב"ם דכל שצבורין בתוכו אצ"ל לו שיקנה באגב ומטעם שכתב הוא ועבד"ר: וכן יראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל כלומר מדהביא ל' הגמרא סתמא והילכתא צבורין לא בעינן אגב בעינן משמע בכל אופן ואינו מוכרח:
וקרקע אפי' כל שהוא קונים כו' עיין בהוספה:
הקנה הקרקע לא' כו' מיבעיא אם קונה איבעיא זו שם בגמרא ופירש"י ז"ל אם אמר לבעל השדה קני השדה לעצמך ואגבו יקנה מטלטלין לפלוני מהו: ואם תפס אחר כו' אין מוציאין מידו וכתב ב"י הרמב"ם פסק כדרכו ברוב תיקו האמורין בגמרא בממונא דאי תפס לא מפקינן מיניה אבל הר"ן בשם הרמב"ן כתב דכל כה"ג מוציאין מידו עכ"ל והיינו טעמא כיון דהוה ספיקא דדינא אוקי ממונא בחזקת מריה ונראה דלזה כיון רבינו וכתב הדין בשם הרמב"ם ולא כתבו סתם כמו שעשה לעיל בסימן ר' סי"א באיבעיא אי תפסינן ל' ראשון כו' משום דדוקא התם הדין מוסכם דלכ"ע אין מוציאין כיון דתפס ברשות אבל בעלמא לא ולעיל בסי' ק"צ סי"ג ברוצה למכור שדה בעד ק' כו' דכ"ר בשם הרמב"ם שאם תפס לא מפקינן מיניה פליג הר"ן (נמי) וס"ל דמוציאין אך צ"ע דהא גם הרא"ש ס"ל דבספיקא דדינא [מוציאין] ועוד נראה דשם היה תופס ועומד קודם שחזר בו המוכר משא"כ כאן דמיירי דתופס אחר שחזר בו המקנה וכמש"ר והיא היא דגם זה בכלל תפיסה ברשות הוא:
היה לא' עציץ נקוב כו' בגיטין דף כ"א קמיירי התם לפני מזה בעציץ נקוב לכן נקט גם כן ורבי' ל' נקוב אבל ה"ה עציץ של חרס לרש"י או של עץ לפר"ת אפי' אינו נקוב כנקוב דמי וע"ש טעם פלוגתתם גם י"ל דנקט עציץ נקוב שהוא מילי דפסיקתא לכולי עלמא משא"כ כשאינו נקוב בשל חרס לרבי' תם ובשל עץ לרש"י: וזרעים שבו הם של אחר ה"ה שניהם לאחד אין העציץ נקוב נקנה לחבירו [אלא] ע"י משיכה ולא הזרעים אלא ע"י חזקה ועיין בחידושים: עד שיחזיק בזרעים עצמם פי' ל"ק עד שיעשה חזקה בהם כגון עידור וניכוש וטעמו כדמסיק אחר זה דהזרעים נחשבים כמחובר לקרקע כיון דהעציץ נקיבותיו לקרקע והעציץ דינו כמטלטלין:
החזיק בעציץ כו' פי' ולא משכו לקנות אלא עשה בו שום מלאכה במקומו ועבד"ר: אבל העציץ יש לו דין מטלטלין הילכך לא מקנה בחזקה אבל נקנה עם הזרעים ואפילו לא אמר אגבם כיון דצריך עציץ לזרעים בטל אגב הזרעים תוס' ור"ן:
לא קנה הקרקעות דאפי' למאן דאמר דעבדי כמקרקעי דמי מ"מ לא אמרינן שיקנה קרקע זו בחזקה שעשה בעבד כדאמרינן מכר לו עשר שדות שאם החזיק באחת קנה כולן דשאני התם דסדנא דארעא חד הוא וכמש"ר בס"ס קצ"ב משא"כ כאן דעבדי קרקעי דניידי: החזיק בקרקעות אם כו' ז"ל הרא"ש כו' [עב"ח שהביאו] ביאור דבריו דשני מיני קניינים הם קנין אגב דיאמר קני זה אגב קרקע ואז קונה במטלטלין ואף על גב דלא נתן דמי המטלטלין והקרקע וזה מועיל ג"כ בעבדים אגב קרקע דנחשב לענין זה כמטלטלין מיהו בעינן עומדים בתוך הקרקע הואיל וניידי מה שאין כן אם היו נחשבים העבדים כקרקע דאז לא היו נקנין בדין אגב אע"ג דאמר קני אותן אגב קרקע ואף על גב דעומדים על גב קרקע דקיי"ל אין קרקע נקנית אגב קרקע אפילו אמר קני הקרקע שבתחתית הארץ ואגבה קני הקרקע שעליה ויש קנין שני שמהני בקרקע ואין מהני במטלטלין והוא כשלא יאמר קני אגב קרקע אלא קני עשר שדות ונתן להמוכר דמי כל הקרקעות דכשמחזיק באחד מהן קנה כולן מטעם דסדנא דארעא חד הוא מה שאין כן במטלטלין אבל בעבדים מהני קנין זה כשנתן למוכר דמיהם נקנין להמוכר בחזקת קרקע דלענין זה מיחשבי העבדים כקרקע דחזקה מילי דאורייתא הוא ובזה א"צ שיאמר קני אגב מיהו עומדים בתוכו בעונן דלא שייך בהו למימר סדנא דארעא חד הוא כנ"ל ביאור דברי הרא"ש וכן מבואר בהתוס' דף ע"א ולזה כיון גם כן רבינו במ"ש החזיק בקרקע אם העבדים בתוכן קנה דר"ל אז בכל מיני קנין קנה הן בקנין אגב קרקע כשיאמר קני אגב ואפילו לא נתן דמיהם משום דנחשב כמטלטלין או אפי' לא אמר קני אגב אם נתן דמיהם ומטעם דנחשבים כקרקעי וסיים וכתב ואם לאו לא קנה אפי' א"ל קני אגב (וא"ל) [ור"ל] אף על גב דעומדים בתוכה קנה לפעמים אפילו בלא אמר קני אגב כשאינן עומדים בתוכה נא מהני אמירת קני אגב ומטעם שכתבתי וק"ל ובזה נתיישבה תמיהת הב"י שתמה על מש"ר אפי' א"ל קני אותן אגב מאי אפי' דקאמר הא רבי' ס"ל דלעולם אינו קונה אפי' בצבורין ועומדים בתוכה בלא אמירת אגב וכתב דרבי' תפם ל' הרמב"ם ואליביה (לא קנה) [קאמר] דהוא ס"ל דבעומדים בתוכה א"צ נמי אמר קני אגב קרקע וזה דוחק ולפי מ"ש ניחא דגם להרא"ש ורבינו בעבדים כשעומדים בתוכה ונתן דמיהם אצ"ל אג"ק ודוק:
והוא שיהא כפות ואז לא הוי חצר המתהלכת כיון שאינו ראוי לילך: וגם ישן דאז הוא משומר לדעתו:
א"ל משוך בהמה זו כו' לא קנה כלים שעליה במשיכתה איבעיא בפ"ק דב"מ דף ט' ולא איפשיטא ומבואר שם בגמרא דאפי' כפות מיבעיא דכיון שלא הקנה לו הבהמה נמצא שאינו יכול לקנות הכלים בתורת חצר שהרי חצירו של מוכר הוא ואין לו זכות לקנות הכלים אלא ע"י משיכת הבהמה לכן איבעיא ליה אי מהני משיכת הבהמה אל הכלים וה"ה נמי אם א"ל משוך בהמה וקני אותה וכלים שעליה ואינו כפות נמי איבעיא אי קני הכלים ע"י משיכת הבהמה אבל קני בהמם וכלים שעליה ואי כפות פשיטא דקנה לכליו בתורת חצר של זה מוכרח שם מסוגיא ובזה דברי רבינו מבוארים וכתב שם הר"ן הא דאיבעיא ליה במשוך וקני כלים שעליה ולא במשוך כלי זה לקנות מה שעליו משום כו' [עב"ח שכתב תירוץ של הר"ן בשם תוס' ורא"ש] וכ"כ התוס' והרא"ש וכן דעת רבינו שחילק בין משוך בהמה למשוך קופה ואע"פ שבכפות מיירי מ"מ כיון דסתם משיכת בהמה היא ע"י הילוך אין המשיכות דומות זו לזו וכב"י לא קני כלים שעליה משום דאיבעיא היא ולא איפשיטא ואוקי ממונא בחזקת מרא קמא ורבי' קיצר שהיה לו לכתוב ל"ק אפי' כפות וכ"כ הרא"ש בהדיא וגם ל' ולא מיבעיא זה אלא אפי' כו' לא א"ש דהא לאו בסגנון אחד הן רישא איירי אפילו בכפות וסיפא דוקא בלא כפות ול' זה הוא [משמע] דגם בסיפא לא קניא אפי' בכפות (משך כו' אלא מתורת חצר דקנה בהיותו משומר קנין ע"י חצר אפי' שייך לומר בי' ולא): אפי' אם עמדה כו' דאמר רבא כל במהלך לא קנה עמד וישב ג"כ לא קנה: אא"כ היתה כפותה כו' בכה"ג דאינה בר דעת אפי' אינה ישנה נקראת משומר ר"ן:
ואם א"ל משוך קופה זו כו' הא דמצריך רבי' לומר שימשוך ויקנה כדי שתועיל משיכתו אפי' שלא בפני המוכר דאי בפניו אפי' לא א"ל ולא מידי נמי וכדלעיל סי' קצ"ח א"נ רבותא נקט רבי' דאע"ג דא"ל משוך קופה ולא תקנה במשיכה אלא הכלים ולא היא גופא דכה"ג דבמשוך בהמה וקני כלים לא קנה מטעם שלא הקנה לו הבהמה אפ"ה כאן קנה הכלים במשיכת הקופה וק"ל: בד"א בלוקח כו' לקנותה ואת הכלים כו' כך הגירסא בכל ספרי רבי' וכן הוא באשר"י ולפי גירסא זו צריך לפרש דה"ק בד"א דכשאמר לו קני בהמה וכלים שעליה דלא קנה כשאינה כפותה בלוקח ומשום דאיבעיא דלא איפשיטא היא אי משיכת בהמה מהני למשיכת מטלטלין כיון דאינן שוין ואם חזר בו הקונה מוקמינן ממונא בחזקת מריה אבל במציאה כשאומר אני מושך כו' קנאה ואפי' אינה כפותה ואם בא אחר והחזיק בה אינו רשאי שהוא זכה בה בתחילה ומקרי מוחזק אבל מל' הרא"ש בב"מ מוכח להדיא דהאי לקנותה ואת כו' ט"ם הוא וצ"ל לקנות את הכלים ואכפות קאי וה"ק בד"א דאפי' בכפות ל"ק הכלים כשא"ל משוך הפרה לקנות הכלים אלא בלוקח (קאמר דלא קני משום דבזה הבהמה ככלי של מוכר ואין הלוקח יכול לקנות דבר שהוא בכלי של מוכר) אבל במציאה כו' וכן מצאתי מוגה באשר"י ישן ודוק שם אבל בש"ע כתב כנוסח הרא"ש וע"ש: