Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כמו המזכה לעובר פי' ע"י אחר מקור דינים הללו עיין בדרישה: והמוכר או המזכה לו ל"ק האי ל"ק אתיבת לו הסמוך קאי ור"ל העובר: וכתב הרמ"ה אפי' אמר לכשתלד כו' ואע"ג דהקונה דבר ונתן הדמים עתה וא"ל שיקנהו לאחר זמן כשהגיע הזמן קנאו אע"פ שכבר נתאכלו המעות וכמבואר בא"ע ר"ס מ' בענין קידושי אשה וכתבתיהו ג"כ לעיל בח"מ סימן ק"צ וקצ"ה ע"ש שאני התם דמעתה היה ראוי לקניין וקיבל המעות אדעתא דקניין רק שהתנה שלא יחול הקניין עד לאחר זמן משא"כ בעובר שלא היה ראוי כלל לקניין ונ"ל דמה"ט נמי בסמוך מסיק רבינו וכתב ז"ל ומיירי נמי כשלא הקנה לו בק"ס כו' דקשה הא מהני נמי בק"ס כשאמר מעכשיו וע"מ וכמש"ר בס"ס קצ"ה אלא ודאי שאני הכא כיון דעתה לא שייך ביה קניין כלל וק"ל: שאם אמר לכשיולד קנה דכיון דזיכה מעכשיו והוא מונח ביד הזוכה עד שיולד אין זה מזכה לעובר רשב"ם וטעם פלוגתתן עד"ר: או מת ונפלו נכסי קמי יתמי לא קנה כך הוא גם ל' הרא"ש ומדקאמר ל' יתמי משמע לכאורה דטעמא משום דטענינן להו שמא חזר בו אבל ע"כ זה ליתא אלא אפילו ידעינן שלא חזר בו נמי לא קנה מטעמא שסיים שלא נגמר הקניין ואין קנין לאחר מיתה ולפ"ז יתמי דנקט ל"ד וא"ת לפ"ז למה ליה למימר כלל ונפלו קמי יתמי לא הול"ל אלא כיון שמת בטל הקניין ור"ל דאי לא משום דנפלו ובאו הנכסי ליד אחרים לאחר מותו היינו נותנים להעובר כיון שראינו שניחא ליה לזכותו וק"ל: ומ"ש ולא בחזקה אע"פ שהחזיק בעשיית גדר או עשיית חפץ ועדיין הוא קיים מ"מ כיון דבשעת עשיית גדר לא חל הקניין כלל תו לא מהני עשייתו לאפוקי אף שעדיין קיים:
ופסק ר"ח דה"ה נמי בירושתו פי' אין זוכה בה העובר בעודו במעי אמו עד שיוולד ונ"מ כגון אם ירשו עבד כנעני מאביהן והבנים אשר המה בעולם שחררו ובא על אשה ישראלית ואח"כ הפילה העובר דאם יש לעובר זכייה עדיין שם עבד עליו ועבד הבא על בת ישראל נתחללה ממנו לכהונה אף שהולד כשר כמבואר בא"ע ס"ס ז' א"נ כגון שראובן מת והניח בן גדול וגם הניח אשתו מעוברת והלך הבן ולוה ולא כתב למלוה דאקני ואשת ראובן הפילה העובר ואח"כ מכר כל הנכסים שהניח אביו דאי יש זכייה לעובר במעי אמו הרי נכסי ראובן החצי הם של עובר ואחיו הגדול יורשם ממנו והו"ל דאקני ואין המלוה גובה מהם ואי אין זכייה נמצא דמעולם כל הנכסים של זה הבן הגדול היו ומלוה טורף מהם ועד"ר:
ואם זיכה לעובר שלו קנה כולי אריש הסי' קאי ור"ל דלעובר שלו אפי' אמר סתם זה יהיה לעובר אשתי זכה ביה ושוב לא מצי הדר ביה הנותן ואפי' אם מת מפני שזכה בו מיד:
ואם לאחר שא"ל כך כו' ג"ז עובדא שם דף קמ"ב ההוא דאמר לדביתהו נכסי לבני דיהוו לי מינך אתא בריה קשישא (הנולד לו מאשה אחרת) א"ל ההוא גברא מאי תהוי עלה א"ל זיל קני כחד מברא כו' עכ"ל ומל' מעשה זו משמע דאביהן הנותן בשעה שאמר קני את כחד מברא סבר שגם בניו שיוולדו לו קנהו כמ"ש נכסי להן ולפ"ז צ"ל דבעודם היו עסוקין באותו ענין הזה קאמר לבנו הגדול זה דאל"כ כיון דכבר זיכה נכסיו לאלו שתלד אשתו זו איך היה יכול לחזור ולזכות לבן זה שהיה לו מאשה אחרת וגם רבינו מהכי איירי מיהו ק' א"כ מהו זה שאמר ל"ק והא כיון דלא קנה שום א' מהן נמצא דזכות כולן בשוה אחר מיתתו בירושתו וכאילו לא דיבר כלום וי"ל ע"ד שפי' רשב"ם שם דמ"ש ל"ק ר"ל למיהוי ליה חלק יותר על אחיו דסד"א כיון דזיכה לו בחייו חלק א' כאחיו אף דאחיו שיולדו ולא היו בעולם לא קנו מ"מ איהו שהוא בעולם קנה חלק א' יותר ונ"מ שאם יהיה לה ג' בנים לבר מהא קשישא הא' שיחלקו בד' חלקים ויטול זה חלק א' מהם וחוזרים וחולקים ג' חלקים הנותרים לד' חלקים ויטול כל א' שלו בתורת ירושה קמ"ל דלא קנה חלק יותר על אחיו וק"ל:
קני את וחמור דלא תלה קנייתו בחמור אלא כל חד בפני עצמו וה"ה כשיאמר קני את ואותו שיולד שקנה הוא החצי ואותו חלק נוטל בראש ואח"כ יורש עם אחיו בשוה וכמ"ש בסמוך ולא נקט רבינו קני את וחמור אלא משום דלישני' דגמרא כך הוא קני את כחמור לא קני. וקני את וחמור אר"נ קנה מחצה וק"ל: