Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שבא כו' עד כי היכי דתיקום ארעא בידיה בב"ב דף קס"ח ודף קס"ט ומיירי שידוע וברור שקנאה מתחלה והיה לו שטר עליו: ה"ג כתבינן ליה לא למגבי ביה לא מב"ח ולא כו' ועד"ר: ודוקא מזמן ראשון כו' ואם אין זוכרים זמן ראשון אין כותבין מזמן הזה כלל דכיון דאיכא ריעותא לפנינו דאין שטר הראשון בידו איכא למיחש דחזר ומכרו משא"כ בס"ס זה דשם איירי דלא כתבו לו העדים עדיין שטר מעולם וק"ל. ואע"פ שכותבין מזמן ראשין אפ"ה צריך למיכתב ביה דלא למגבי ביה כו' משום שמא יבא לטרוף ע"י פעמיים וכמ"ש לעיל בר"ס מ"א ע"ש:
אע"ג דשטרי חוב מאוחרים כשרים כו' ענין בפני עצמו הוא ואיירי כשעדיין לא נכתב לו שום שטר על ההלואה או המכר: וכתב לו זמן מתשרי כצ"ל ור"ל שביום המכירה דהיינו בניסן עומד וכותב זמן השטר מתשרי שאחריו וז"ש דיש לחוש שיהיה לו מעות ויחזור ויקנה הכל לשון להבא. משא"כ לפני זה דכתב לשון לשעבר חזר ומכרה למוכר ועיין מה שאכתוב בסמוך: יש לחוש שמא קודם זמן כו' בגמרא שם פרכינן ע"ז א"ה ש"ח נמי זימנין דיזיף בניסן וכתב ליה שטרא מתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני וביני ופרע ליהוא"ל הב לי שטרא אירכס וא"ל לי וכתב ליה תברא וכי אמטא זימנא מפיק ליה ומשני קסבר אין כותבין שובר ואי כותבין שובר לא לכתוב ביה זמן וכיון דתקנו רבנן תקנתא אי לא עבוד איהו דאפסיד אנפשיה וכ"כ ל' סימן נ"ד ע"ש:
ואפילו אם אחרו לכתוב כו' שם דף קע"ב יכולים לכתוב לו אותו זמן כו' ואין זה מוקדם דעדים מפקי קלא משעת קניין אשר"י: ואם אינן ווכרים ז"ל ב"י וא"ת הא איכא למיחש שמא בין זמן המכירה ובין זמן הכתיבה חזר המוכר כו' וכדלעיל וצ"ל דכל כה"ג קלא אית ליה הלכך לא חיישינן עכ"ל. ביאור דבריו נ"ל דה"ק בהך דהכא דכותבין השטר אחר זמן הלקיחה דאם איתא שחזר זה ולקחה ביני וביני קלא הוי ליה פי' דכל המוכר בעדים ובקניין מוכר והם מפקי קלא והרי עד השתא לא שמענו כלום משא"כ לעיל דמיירי שמיד בשעת הלקיחה כתבו השטר אלא שאחרו הזמן לכתוב מתשרי בזה ודאי יש לחשוש שמא יחזור זה ויקחנו קודם שיבא הזמן שכתוב בשטר ואז אף אם יצא קול קניין השני לא יועיל דזה יבא בשטרו ויראה שזמנו מאוחר ויאמר חזרתי ולקחתיהו שנית מידך בזמן הנכתב בשטר וק"ל. ועי"ל דדוקא בשטרי מקח מאוחרין דבזמן הלקיחה כותבין העדים הזמן מאוחר ונותנין אותו ליד הלוקח חיישינן דהפרצה יקרא לגר..... דהיינו שהלוקח יהדר לפתות המוכר לחזר ליקחנו מידו ביני ביני ובדעתו שיחזור והוציאו מידו בהשטר מאוחר שבידו משעה ראשונה. משא"כ בזה דלא ידע הלוקח שהעדים ישכחו זמן הקנין ויכתבו זמן הכתיבה שניחוש שחזר וקנאה ביני ביני וק"ל: