Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אין המפקיד כו' דינים הללו נלמדים מב"ק דף קי"ח ע"ש: אלא במקום שהפקידו לשם ולעיל בר"ס ע"ד מבואר דלענין הלואה אין הדין כן ושאר דיני סימן זה כתובים לעיל שם לענין הלואה ושם נתבארו ע"ש:
אבל בכל מקום שירצה כ"כ הרמב"ם פ"ז דשאלה: בע"כ הוה נתינה וכן בהלואה כדלעיל ס"ס ק"כ:
בד"א בישוב כו' משנה שם: ואם כשהפקידו כו' משנה שם: והשיב הנפקד כו' גם לעיל סימן ע"ד ס"ד כ"ר ז"ל א"ל הלוה כו' ע"ש דהמפקיד הלוה הן שווין בענין זה דשניהן מקבלין טובה זה מהנפקד וזה מהמלוה ושניהן אינן רשאין להחזיר במדבר להמפקיר ולהמלוה וקאמר בשניהן דמ"מ אם אחר שאמר המפקיד או הלוה אני רוצה לצאת למדבד השיב לו הנפקד או המלוה גם אני כו' נעשה גבייהו המדבר כישוב ויכולין להחזיר בע"כ והא דשינה רבינו וכתב כאן יכול להחזיר לו במדבר ובסימן ע"ד [כתב] וצריך ל קבלו במדבר הענין הוא א' דכיון דכתב דיכול להחזיר לו במדבר ש"מ דהמפקיד צריך לקבלו וה"ה איפכא אלא דכאן בנפקד שמחזיר הפקדון בעין אמר לשון יכול להחזיר לו במדבר וא"ל הרי שלך לפניך קבלתי עלי על אחריותי לטובתך עד הנה ותו איני מקבל ואי אפשי להיות עוסק בו ובסימן ע"ד במלוה דלהוצאה ניתנה והוציאה הלוה לטובתו קאמר דמ"מ כיון שגילה זה לזה שדעתו לצאת למדבר אם ירצה הלוה לשלם לו במדבר צריך לקבלו ואין אומרים בזה עבד לוה לאיש מלוה והא דלא קאמר שם דהמלוה יכול לכופו שישלם לו בכה"ג במדבר משום דבלה"נ התחיל רבינו וכתב שם דהמלוה ניתנה ליתבע אפילו במדבר אלא שמסיק וכתב שם דאם אמר אין לי אין לו עליו אלא שבועה הה"נ בכה"ג וה"ה וגם כ"ש הוא במפקיד דאם אומר הנפקד אין פקדונו בידי דמה יעשה לו ודוק:
כתב הרמב"ם המפקיד כו' ספ"ז דשאלה כ"כ וז"ל שם וא"א להוליכו עמו שמא יארע לו אונס ויהיה חייב באחריותו עכ"ל ור"ל הב"ד ודאי לא יאמרו שיוליכו עמו (שאז יהיה הנפקד פטור מאחריות כיון שברשות ב"ד לקחו עמו) מאחר שיש חשש סכנת דרכים במדברים ושיקחנו הוא בעצמו עמו ג"כ א"א שאז יהיה הוא חייב באחריות ויצטרך להיות אסור במדינה עבור זה ורבינו השמיט כאן ולא כתב יהיה חייב באחריות כדי לכלול דא"א הוא הן מצדו הן מצד הב"ד וק"ל ובש"ע כתב ואין אומרים לו כו' הוא ט"ס וצ"ל ואי אפשר ועי' בסמ"ע:
שלח לו פקדונו כו' בגיטין דף י"ד: בין שאומר לו הלך לו או תן לו כו' כלו' אע"פ דבמתנה ושאר דברים יש חילוק בין לשון הולך ללשון תן כדלעיל סי' קכ"ה ורמ"ג במלוה ופקדון אין חילוק כיון שכבר הוא של המלוה או המפקיד בל' כל דהו בהלואה או כשהנפקד הוא כפרן זוכה בו וע"ל ר"ס קכ"ה: בד"א שלא הוחזק כו' כפול לעיל ר"ס קכ"ה ושם כתבתי דבהלואה אף כשאין הלוה הוחזק כפרן אינו יכול לחזור בו: ומ"מ חייב באחריותו. ע"ל ר"ס קכ"ה דכ"ר דאם החזיר הפקדון ליד הנפקד והעני דחייב המחזיר באחריותו והרמב"ם ס"ל דהאחריות על שניהן על המחזיר ועל הנפקד עמ"ש שם: