Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כדרך שפועל אוכל כו' כך בהמתו פי' אפי' בהמתו של בע"ה עצמו: ומ"ש בין במחובר כו' זה מבואר בב"מ דף פ"ד ודף פ"ט דאע"ג דכתיב גבי בהמה לא תחסום שור בדישו דהיינו תלוש מ"מ ילפי' שם בגמרא אדם משור ושור מאדם בהיקשא וכתבתי בר"ס של"ז ע"ש ופי' במחובר בבהמה עד"ר: ומ"ש ואוכלת ממשאוי שעליה שם דף צ"ב וכתבו התו' [ע' ל' התוס' בב"ח]: ובלבד שלא יטול כו' זה קאי אכשעשאה בין במחובר בין בתלוש והטעם דלא תחסום כתיב דלא תעשה מעשה למנעה מאכילה ולא שתתן לה בידים:
אחד שור וא' שאר כל בהמה ילפינן בפ' שור שנגח את הפרה שור דלא תחסום משור דשבת:
ואחד החוסם ודש בה כו' בעי' דאיפשיטא שם דף צ' דלא תחסום דקאמרה תורה ר"ל בשעת דישה לא תהא חסומה ואמרינן זהו דומה למ"ש יין ושכר אל תשת בבואכם אל הקודש והתם אסור אף קודם ביאה לשתות וליכנס שתוי ע"ש: ואפילו חסמה בקול שם וכר"י דאמר עקימת פיו הוה מעשה:
חסמה ודש בה כו' עד ד' קבין לפרה כו' לשון ברייתא נקט וז"ל שם דף צ"א ת"ר החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור עכ"ל ור"ל אם שכר בהמה מאחד וחסמו ודש בה וכן הוא במיימוני בהדיא ואע"ג דקיי"ל אין לוקה ומשלם תירץ ר"פ דשאני הכא דמשעת משיכה מיחייב לה במזונותיה ומילקי לא לקי עד שעת חסימה ולהכי אין א' פוטר את השני (ועמ"ש בסי' ש"מ ס"ח דהאי דקאמר ר"פ בשעת משיכה ל"ד קאמר אלא ר"ל משעה שנסתלקו הבעלי' משמירתן) והני ד' קבין נותן לבעל הפרה בשביל אכילתה יתר על שכירותה וכן יתן בעד כל יום ויום משך הימים שחסמה כשדש בה כל היום וכ"כ מור"ם ז"ל בש"ע ע"ש:
אין בו איסור כו' פי' ואע"פ שהישראל יודע בו אין צריך למחות בו כל שהוא שלא בפניו והראיה דגם כשא"ל הישראל להעכו"ם חסום פרתי מיבעיא אי איכא איסור ומשום אמירה לעכו"ם שבות וכמ"ש רבינו בסמוך ש"מ בדלא אמירה אף דידע פשיטא דאין בו איסור: מיבעיא אי כו' ז"ל האיבעיא מי אמרינן אמירה לעכו"ם שבות גבי שבת דאיסור סקילה אבל באיסור לאו לא א"ד ל"ש וס"ל לראב"ד דלא נפשטה והוה ספיקא דרבנן ולקולא והרא"ש ס"ל דאיפשטא מההוא דאבוה דשמואל דמייתי שם למעלה ע"ש: ופירש"י כו' דאפי' בזה כו' לאפוקי מפי' התוס' [עיין בב"ח] והרא"ש כתב כדברי רש"י [עיין בב"ח]:
ובישב לה קוץ בפיה הא דכתב ובישב ולא ישב משום דהני איבעיא מיבעיא שם אחר האיבעיא דא"ל לעכו"ם חסום פרתי כו' הנ"ל ואחר שכ"ר שבאותה איבעיא הוא פלוגתא אם אסור או לא ותליא בהא אם איפשיטא או לא מסיק וכתב ובישב כו' כלומר אבל באינך איבעיא דאיבעיא שם לית בהו פלוגתא וכ"ע ס"ל דאסור ואינו לוקה וגם בגמרא מפורש דוקא בישב לה קוץ מעצמה בפרה או ארי הולך בעצמו נגדה ומפחד ובהאי איבעיא אי צריך להסירה ממנה או לא אבל אי היה עושה כן בידים פשיטא דהוא חייב דמה לי חסימה בזממא מה לי חסימה בארי או בקוץ אבל בפורס עור ע"ג דיש אפילו עושה כן בידים כיון שאינה רואה התבואה מיבעיא אי הוה בכלל חסימה או לא ורש"י ותו' כתבו שם אהא דישב לה קוץ דאע"ג דכבר נתבאר דאפי' חסמה מבחוץ ודש בה לוקה שאני התם דחסמה בידים (בין הוא בין אחר) כדי שלא תאכל אבל הכא דנעשה מאליו דילמא הוה כחלתה עכ"ל: בכולן מיבעיא כו' כב"י ז"ל כיון דמלקות כו' [עיין ל' ב"י בב"ח] ועד"ר ונראה דבכל הני אם שכר בהמה מאחר ועשה א' מאלו וגרם לה שלא אכלה דצריך לשלם לבעל הפרה ד' קבין ליום וכנ"ל דהא מיד דמשכה מתחייב במזונותיה והרי לא אכלה:
שעורים שהושרו כו' לפי שכבר נתחייב במעשר כמ"ש לעיל סי' של"ז ס"ה ועבד"ר: אבל משום מראית העין פי' הרואה בתחלה שחוסם אותה יאמר שעובר משום בל תחסום לכך יביא מעט מאותו מין ונותן אותו לתוך השק או הטרסקל שסביב פיה דאז ליכא למיחש למראית העין דהרואה תחלה החסימה יראה ג"כ שנותן מאותה תבואה לאכול ומי שיבוא אחר החסימה ויראה אותה חסומה בטרסקל סביב פיה ידמה בלבו הרי השק מעיד ע"ז שנותנו לאכול ומשום טובתה כדי שלא תצטרך לשוח וגם תבטל עי"ז ממלאכה תלה בצווארה השק לאכול מתוכו דרך הילוכה ואותו שיראה שאין בה כלום יאמר ודאי כבר אכלה כדי שבעה ולאחר זמן יחזור ויתן לה מתוכה לאכול אבל לחסמה בזממא ממש זה ודאי אסור מפני מראית העין ולכן דייק רבינו וכתב ותולה בצווארה: ומש"ר מביא מעט מאותו מין הוא כדברי ת"ק דלשם ולא כרשב"י דפליג שם בברייתא עליו ואמר ז"ל מביא כרשינין [ותולה לה שהכרשינין] יפות לה מן הכל עכ"ל ואף שבזה ודאי לא פליגי אם כרשינין מעלי לה מן הכל וגם מסקינן שם בגמרא דמשום דמעלי לה צוותה התורה שלא לחסמה ומש"ה אם היה לה חולי מעיים וקשה לה רוב האכילה מותר לחסמה וכמש"ר ג"כ לפני זה י"ל אף דכרשינין יפות לה מכל מיני תבואה מ"מ ס"ל לחכמים דיהיה בו משום מראית העין אם לא יאכילוה מאותו המין וכ"כ בתו' שם בד"ה א"ל תניתוה כו' ע"ש: