טען השואל כו' ס"פ האומנים: במקום שאין עדים כו' דכתיב אין רואה שבועת כו' הא יש רואה אינו נשבע כדלעיל סי' רצ"ד: שהוא כדבריו כו' בפ' המפקיד ונראה דהאי שאינו ברשותו הוא כגון שלא שינה בו שהוזכר לפני זה בעדים וה"ק ישבע שהוא כדבריו שמתה מחמת מלאכה ושלא שינה בה מתחלה דע"י קמה ליה ברשותו להתחייב אפילו במתה מחמת מלאכה ובזה מיושב נמי דל"ת [כיון] שהוא נשבע כדבריו ודאי אינו ברשותו וכעין זה פי' לעיל סי' רנ"ד ע"ש:

ומ"ש ואם התנה כו' בסוף פרק הפועלים: שלא ישלם אם גנבה כו' כצ"ל:

לא רצה לישבע כו' פי' שאינו רוצה לישבע שבועה מחמת מלאכה כו' אלא רוצה לשלם אבל מ"מ צריך לישבע שבועה שאינה ברשותו אם לא שהוא מין המצוי בשוק שלא שייך לומר שמא עיניו נתן בה (וכמ"ש כי' רצ"ה) וקאמר דאע"פ שנשבע שאינו ברשותו וגם אמר בב"ד שרוצה לשלם אפ"ה לא מקני ליה כפילא כיון שכל הנאה דידיה בש"ח ובש"ש דבכה"ג זכה בכפל וכמ"ש סי' רצ"ה ע"ש:

וכאשר ישלם שמין לו כו' בב"מ דף צ"ו: משא"כ בדין גניבה וגזילה כמש"ר בסי' שכ"ד ושס"ב והטעם ע"ש:

שאלה כו' עד"ר:

השואל פרה מחבירו כו' שם ד' צ"ז: או שאמר השוכר כו' האי דקאמ' או אע"ג דנראה דכ"ש הוא מדין קמא שהשואל טוען איני יודע משום דאיכא צד לחיובא בזה ש"ד טפי ע"י גלגול וכמ"ש הרא"ש כתבתי לשונו בדרישה ע"ש ודו"ק: המע"ה ואע"פ שזה טוען ברי וזה טוען א"י מ"מ לא הוה אלא כטוען ברי שהלויתיך ולא פרעתני והלה משיבו א"י אם הלויתני דפטור מתשלומין ואינו נשבע אלא היסת שא"י מהלואה וכמש"ר בסי' ע"ה ה"נ כאילו טוען א"י אם השאלתני ואם אין לו ראיה אינו נשבע אלא היסת דאילו בשעת שכירות מתה אזדא ליה השאלה וכ"כ התו' הבאתי ל' בדרישה וע"ש עוד השייך לכאן ועבד"ר: ישבע השוכר שמתה כדרכה ויגלגל פי' אבל בלא גלגול לא היה שייך שבועה וכמ"ש בדרישה גם שם כתבתי טעם הרא"ש למה נפטר ברישא בהיסת ואינו מיחשב ש"ח ע"י גלגול ע"ש: וכן הדין בשאל פרה א' כו' עד סוף הסי' האי וכן קאי אכל הדינים הנ"ל ור"ל כל חד וחד לפי דינו בטוען חד מינייהו או שניהן א"י נשבע היסת ונפטר ואם שניהן טוענין ברי צריך לישבע שבועה בנק"ח ע"י גלגול ועד"ר: