Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחד האיש ואחד האשה כו' ואיש דכתיב גבי גניבה בא למעט קטן כדלקמן: ומש"ר חייבין לשלם ד' וה' דזה ג"כ כפל הוא דהא על (הכסף) [הכפל] מוסיף בצאן עד ד' ועד ה' בבקר ומשום דקרא מתחיל בד' וה' כדכתיב כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו ה' בקר ישלם כו' וסיים אם המצא תמצא בידו כו' חיים שנים ישלם מש"ה הקדימו נמי רבינו בל' וכתב אחר זה ובכפל ממתין עד שתתאלמן כו' ור"ה בחיוב ד' וה' וק"ל: עד שתתאלמן כו' עיין בס"ס שמ"ו בדריש' מ"ש בשם ב"י: ויתבענה פירוש פסק דין יקח מיד ויוציא מידה מיד כשתתגרש ועד"ר:
שאלה כו' תשובה זו בעינה לעיל סי' צ"ו והוא סוף כלל ל"ט ועיין בתשובת הגאונים סי' שמ"א ותמצא דומה לזה: צריך לישבע שאינם ברשותו כו' אע"ג דכ"ר בסי' שמ"ח סי"א בשם תשובת הרא"ש ז"ל מן הדין לא היה לך לחייב לשמעון שבועה כו' י"ל הא כתבתי שם דדקדק וכתב מן הדין ללמדנו הא מכח ראות עיני ב"ד משביעין לפי הענין וה"נ קאמר דהא חושדין לשמעון שיודע כו' ומשמע דגם הב"ד היו חושדין אותו בזה מכח זה פסק הרא"ש לפי הענין להשביעו ועוד שכיון שהודה שבא לרשותו ויש לפנינו ריעותא שעכשיו טוען שא"י ומצינו דמשביעין על טענת ספק כזה במקום ריעותא בכל שבועת השומרים ובזה נתיישב נמי דל"ת מ"ש שישבע שלא פשע בה דלכאורה קשה למה צריך שמעון לישבע שלא פשע בה הא אפילו אילו היה פשע לא חייב שהרי לא קיבל עליו שמירתן כלל ואפילו ש"ח לא הוה ולא גרע מאומר הנח סתמא דאיבעיא לא איפשיטא הוא ולקולא כמש"ר בסי' רצ"ה ס"ב ובש"ע לא הזכיר שלא פשע ע"ש אבל בתשובות כתב כמש"ר וכ"כ מור"ם לעיל בהגהותיו ס"ס צ"ו ולפי מ"ש ניחא ואין צריכין לפרש דמ"ש ושלא פשע אינו ר"ל שפשע בשמירה אלא שפשע כ"כ בפשיעה גדולה וגרם שנגנבה שנתחייב עליה וכמ"ש לעיל בסי' רצ"ו במ"ש בשם הרמב"ם שנשבע שלא גרם לה דבר שיהא חייב ע"י דהכא בלא"ה א"ש וכמ"ש:
קטן שגנב כו' [כמו בב"ח]: פטור כו' אף לאחר שיגדיל גמרא פ' החובל וטעמו כיון דהגניבה נעשה בהיותו קטן בבלי דעת ועד"ר: וגם אין בעליו כו' משנה סוף מסכת ידים ומייתי לה פ"ק דב"ק ור"ל [דאין] בעליו חייב לשלם בשבילי אפילו הקרן של גניבה כשאינו בעין גם לא שאר כל דבר שהזיק ול"ת דחייב מק"ו מה שורו וחמורו כו' ע"ש במשנה הנ"ל: וידליק גדישו של חבירו אבל בגדישו של רבו ליכא למיחש די"ל דבשעה שמקניטו ישמור רבו ממנו וירחיקהו מגדישו ומאשר לו: כתב הרמב"ם כו' בפ"א מהל' גניבה כ"כ: וכן מכין העבדים כו' פי' משום דסתם עבדים גדולים ויכולים לסבול כפי כחן מכה רבה משא"כ בקטנים דלעיל דמכין לכל א' כפי כחו: שלא יהיו משולחין להזיק פי' מורגל לכך וע"ל סי' שפ"ט:
אף על פי שכתב הרמ"ה כו' אע"פ שכתב הרמ"ה דבזמן הזה אפילו תפס מפקינן מיניה אפ"ה כתבתי הדינים כיון דל"נ לא"א הרא"ש ז"ל כו': וכל כה"ג עביד איניש דינא לנפשיה עיין בסמוך סימן ש"ן ס"ט: