מי שגנב טלה ונעשה איל בב"ק דף ס"ה ופסקו הפוסקים כוותיה:

וא"צ להחזיר אלא הדמים פי' דמי הטלה שהיתה שוה בשעת הגזילה דכל הגזלנין והגנבים משלמין כשעת גזילה וכמ"ש בסי' שכ"ד והא דכ"ר ומשלם הכפל כמו שהיתה שוה בשעת הגניבה לאו למעוטי קרן אתא אלא משום דרב אמר שם דף ס"ו קרן כעין שגנב כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין מש"ה כ"ר דכאן אין הדין כן אלא הכפל כעין שגנב ד' וה' אינו משלם כלל וק"ל: לפיכך אם טבחן כו' פי' כיון שקנהו בשינוי נמצא דשלו הוא טובח ומוכר לפיכך פטור מד' וה' וכ"כ הרי"ף: אבל שינוי החוזר בב"ק דף צ"ג וצ"ו וע"ש: ולקמן בדיני גזילה כו' בסי' ש"ס ע"ש:

ואם נתייאשו וכו' שם דף ס"ז מביא הגמרא כמה אמוראיה דילפי מקרא יאוש אינו קונה ובדף ס"ו איתא בגמרא דרבא נסתפק כו' ושרי"א דאינו קונה אפילו מדרבנן ע"ש: ונראה לא"א כו' עד קונה מדרבנן עד"ר: אם קידש בו אשה צריכה גט מספק ואם קדשה עוד אחר קודם שגירשה זה נתקדש גם לו מספק וק"ל: ואפילו אם אין ידוע כו' דסתם גניבה כו' לקמן יתבאר זה ר"ס שס"ח ובא"ע ר"ס כ"ח שכתב דאם לא נתייאש מהגניבה וקידש בו דאינה מקודשת שם איירי בידוע שלא נתייאש:

אפי' הוא גרוע כו' כגון נסכא ועבדא זוזי דחוזר להיות נסכא וכל כיוצא שהן כ"כ הרא"ש שם בפרק מרובה וה"ה לשינוי מעשה עם היאוש:

פי' שמכרה או נתנה לאחר עיין לעיל סימן שס"א בפרישה ובסימן שס"ט בדרישה בסעיף ו' מ"ש שם: הרמב"ם כתב כו' כ"כ בפ"ב דהל' גזילה וע"ל סי' שמ"ו ס"ה שהביא רבינו לשונו ושם בארתיהו בס"ד.

אבל אם מכר כו' כן משמעות הסוגיא דרב זביד ור"י בב"ק דף קט"ו ע"ש והטעם דלא מיקרי מכירה גמורה מהגנב להלוקח כל זמן שלא נתייאשו הבעלים ממנו וממילא לא מיקרי שינוי רשות ביד הלוקח וק"ל: והרמב"ם כתב שקונה כ"כ בפ"ב דהל' גזילה ובפ"ה דהל' גניבה והמ"מ תמה עליו שם וישוב דבריו ע"ש: וא"א הרא"ש כתב כסברא ראשונה גם (הרא"ש) [הראב"ד] השיג על הרמב"ם וכמש"ר בסי' שס"א ס"ה בגזל ומכר וק"ק למה לא כתבו רבינו כאן דברי הרמב"ם שהראב"ד השיג עליו וכמ"ש בסי' שס"א ע"ש:

אבל אם מת והורישו כו' כן מוכח מהסוגיא בב"ק דף קי"א ע"ש וכל דינים הללו יתבארו עוד בדברי רבינו בסימנים שלפנינו בהל' גניבה וגזילה ע"ש.