Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הלכתא סתם גזילה כו' אבל סתם גניבה כו' ופירש"י הטעם דבגזלן דידע מאן שקליה מיניה לא מייאש משא"כ בגניבה דלא ידע למאן יתבע מש"ה מייאש דלא כר"ש דס"ל איפכא דגזילה דשקלי מידו בכח ולא מצי קאי באפיה מייאש משא"כ בגניבה ועמ"ש עוד מזה בסמוך:
לפיכך המציל כו' והקונה מהגנב כו' שם בגמ' פלוגתא דעולא ורבא בפי' הפלוגתא דר"ש ורבנן הנ"ל ופסקו כעולא:
ופי' הראב"ד שקונה גוף הגניבה אף שכבר כתבו בהל' גניבה וגם אין עניינו דגניבה כאן דמיירי בהל' גזילה מ"מ כתב דמיניה נשמע לדין גזילה ללמדנו דאליביה בגזילה אפילו הגוף לא קנה דכיון דבגניבה דסתם הוי יאוש וקנה וס"ל דל"ק אלא הגוף ממילא בגזילה דסתמא לא הוי יאוש וקתני בה לא קנה אפי' הגוף לא קנה וק"ל: אלא שצריך ליתן לבעלים דמיה והיינו מדין תורה אבל מפני (תקנת השבים) [תקנת השוק] תקנו חכמים שיחזיר הנגזל ללוקח זה דמים שנתן בה ומ"מ יש נ"מ בזה כשקנה מגזלן בזול בי' זהובים והגניבה עצמה שוויה כ' זהובים צריך הלוקח להחזיר להנגזל דמי הגזילה וי' זהובים מנכה לו וכמ"ש לעיל בארוכה בסימן שנ"ו ושנ"ז בדרישה וכבר כתב רבינו לעיל בסימן שנ"ג גבי גניבה דין זה בשם הרמב"ם וכ"כ לקמן סימן שפ"ט:
דוקא בגנב ישראל כו' ז"ל המשנה [עב"ח שמביאו]. ופירש"י בגיות בגיאות ובזרוע מימר אמר צא תן לו ואין חובטין במקלות ל"א דאמרי לנגזל מי יימר כדקאמרת הבא עדים שגנבו ממך (וצ"ל דגנב ישראל נידון בדייני ישראל ולסטים עכו"ם צריכין לתבען בפני דייני עכו"ם דאל"כ הו"ל לחלק אם הדיין הוא עכו"ם או ישראל לא בגנבים וגזלנים) והנה דעת הרא"ש מבוארת מל' גמרא הנ"ל דבגזלן ישראל קאמרי דמסתמא הוי יאוש והחילוק שמחלקו רבנן הנ"ל בין גזלן וגנב אינו בגזלן וגנב עכו"ם אבל הי"א ס"ל דפלוגתת ר"ש ורבנן הנ"ל הוא בגנב וגזלן ישראל ואפילו בישראל אמרי רבנן דמסתמא לא מייאש מגזילה וסוגיא דגמ' הנ"ל דמוקי לה מתני' דוקא בגזלן עכו"ם אבל של ישראל מסתמא הוי יאוש ס"ל דאותה משנה אתיא כר"ש הנ"ל דס"ל דסתם גזילה הוי יאוש והיינו דוקא בישראל אבל בעכו"ם מודה דלא הוי סתמא יאוש וק"ל ועד"ז פירשו נמי הב"י ע"ש וצ"ע למה סתם רבינו בר"ס שפ"א ס"ג וכתב דסתם גזילה לא הוי יאוש כיון דלהרא"ש בלסטים ישראל הוי יאוש דהא איירי שם בחזרה ומשמע בגנב וגזלן ישראל מדבר וצ"ל דל' הגמרא הנ"ל נקט ומפרשי כל מר כדאית ליה ויש נ"מ גם לגזלן ישראל ואליבא דרבנן במקום ידוע דגם דייני ישראל דייני בגיאות:
ואם המחזיק טוען כו' פי' ועוד שאלה אחרת אם המחזיק טוען: צריך להחזירם פי' ונותן לו הנגזל מה שהוציא: אין לו לחזור על הקונה כו' פי' אלא הלוקח קונה לגמרי לר"י אם נתייאש קודם שקנאו דהו"ל יאוש ואח"כ שינוי רשות ולהרמב"ם והראב"ד מחזיר מותר הדמים: תשובה אם הבעלים מרדפים כו' הכי הצעת דברי תשובה זו תחילה השיב להן כל חילוקי דין דעלמא כעין נדון זה ואח"כ כתב לפיכך אם נתברר כו' וכאילו אמר מאחר שהודעתיך כלל הדין ובנידון דידן טען התובע שיש לו עדים שחיפש ורדף אחריו א"כ חייב הקונה להחזירו לו: ומ"ש אין סומכין לא על דברי זה כו' פירוש דהא לא אמרו אלא סתם גניבה יאוש הוא אבל כי הכא דטוען הנתבע ברי דלא נתייאש לא מיקרי סתם גניבה אלא הדבר צריך אומד כו': והלוקח מן הלסטים כו' פי' אז צריך להחזירו אע"פ שכבר נתייאשו הבעלים דאילו קודם שנתייאשו בדיני אדם חייב להחזיר ב"י. ואי משום הא לא איריא די"ל דאפילו בלפני יאוש מיירי וקמ"ל דאם בא לצי"ש צריך להחזיר לו בחנם דכיון שהוא לסטים ורואה מי הוא שגזלו יאמר לו לולי שלקחתו הייתי תובעו בדין והיה צריך להחזיר לי בחנם ונראה דגם לב"י מ"ה כ"ר לוקח מלסטים דבלסטים דוקא דינא הכי כיון שרואה ויודע מי חטפו יש לו תקנה שיחזור רשתדל מידו ולא הוי יאוש גמור משא"כ בגניבה ואבידה אבל מן הדין אין יכולין להוציא ממנו כיון דכבר נתייאש: ואם נתכוין לקדם הבעלים ר"ל דאם זה הלוקח אינו בא לצאת ידי שמים דינא הכי דאם היה שנתכוין לקדם לבעלים לקנות בזול ואינו רוצה להחזירו לבעלים כיון שכבר נתייאש אז מוציאין מידו בדין כיון שמתכוין להפסיד הנגזל שלולי שקנהו היה יכול להוציאו מהלסטים בחנם אבל אם אין זה ידוע שכיון לכך יכול הוא להתנצל ולומר לא ידעתי שגזולה היא בידו מש"ה קאמר שדבר זה מסור ללב ונפרעין ממנו מן השמים כדין כל הדברים הנמסרים ללב: