Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הרמב"ם כו' עד לכל רוח בפ"ו דגזילה כ"כ: כגון מפריחי יונים כו' במשנה פ' זה בורר סוף (סנהדרין דף כ"ד) מני להו בהדי פסולי עדות: כגון שמשלח כו' שם דף כ"ה וע"ל בסי' ל"ד סכ"ה ושם פירשתיהו ע"ש: כגון שמשלח יונה בישוב פי' אף שדעתו שתלך למדבר ולמקום הפקר להביא משם מ"מ כיון דבישוב משלחה חיישינן שהביא מדבר שאינו של הפקר: ונמצא שגוזל מאחרי' פי' מפני ד"ש מדרבנן אבל גזל גמור אין בהן דלא זכה בהן בעל השובך דממילא קאתו ורבו שם: ולא ביונים בלבד אמרו אלא ה"ה מכל מיני בהמות כו' נראה דבהמה ל"ד קאמר אלא ה"ה חיה ועוף ועד"ר: (ב)
וכן אסרו לצוד כו' ואין פורשין רשתות כו' משנה וגמ' וס"פ מרובה וקמ"ל בזה דל"ת דוקא למפריחי יונים אסור שהן מביאים יונים ממקום אחר משובך של חבירו והיה כגזלן מרשותו אבל כאן שהוא מוצא אותם בשדות של הפקר מותר לצודם קמ"ל: אא"כ הרחיק לתוך המדבר ד' מילין הוא שיעור ל' ריס הנזכר במשנה שם פ' מרובה (בבא קמא דף ע"ט) וכן פירש"י שם דז' ריס ומחצה הוא שיעור מיל וכדאיתא בב"מ דף ס"ג ובגמרא בפ' מרובה גרסי' ז"ל אין פורשין רשתות ליונים אא"כ הרחיקו כו' ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר נ' אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא ומישט ל' ריס ותו לא והתניא בישוב אפי' מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים (שהולך מכרם לכרם עד למרחוק) רבה אמר בישוב שובכין של עכו"ם או של דידיה או של הפקר ובזה דברי רבינו מבוארין: ובמקום כרמים אפילו הרחיק מאה מילין כו' ע"ל בסי' ר"ס בדברי רבינו ושם כתוב בשביל של כרמים:
ומרחיקין השובכין מן העיר נ' אמה דבנ' אמה ממלאין כרסייהו משל הפקר ותו לא יאכלו מתבואה שבגנות של בעלי בתים אחרים.
ולא יעשנו בתוך שלו פי' אפי' בשדות שיש לו שאינן סמוכין לעיר שמא יאכלו משדות שסביבו ופן הוכחתי פי' זה לעיל סי' קנ"א סכ"א ול"א ע"ש:
אין בו משום גזל אע"ג דגזל העכו"ם אסור מן התורה כשל ישראל וכמ"ש לעיל ר"ס שמ"ח ור"ס שנ"ט מ"מ הכא דאין גזל אלא מדבריהם לא חשו בשל עכו"ם ועוד דהעכו"ם לא מחשב זה לגזל שהרי מדעתו ומרצוני מקנה למשחק עמו כדי שאם ירויח הוא שגם הישראל יקנהו לו והוא יטלנו וק"ל. ויראה שפוסל כו' עד"ר: אפי' שיש לו מלאכה אחרת פי אבל אוכל מממון השחיקה דאל"כ קשה הא כ"ר לעיל אדברי הרמב"ם סי' ל"ד ז"ל ולפ"ז אם יש לו ממון אחר שאוכל ממנו אינו פסול עכ"ל אלא ודאי התם מיירי כשיש לו ממון אחר ואוכל ממנו ואינו רוצה לאכול מזה ואז נראה מעניינו שהוא עצמו מחשבתו לגזל ואינו רוצה ליהנות ממנו אבל מניח ממון זה לחוד ולשחק בו כדי להוציא אריכת זמנו בזה ואינו נחשד שיעבור עבירה מחמת ממון וק"ל וע' בכ"מ פי"ב דעדות:
אא"כ אין לו אומנות אחרת כו' ע"ל בסי' ל"ד אבל אם יש לו מלאכה אחרת אינו פסול ואסמכתא אין כאן דודאי גמרי ומקני להדדי וכמש"ר לעיל סי' ר"ז.
הפורש מצודה כו' עד כתב הרמב"ם כו' כפול לעיל סי' רע"ג:
כתב הרמב"ם הדבורים כי' בפ"ו דהל' מכירה כ"כ והוא משנה בפ' הגוזל: ה"ז גזל מדבריהם ולא גזל גמור והפקר נינהו אלא מפני דרכי שלום. ולמעלה כתבתי בסי' רע"ד כ"כ. מרדפים כו' בב"ק ד' קי"ד ופירש"י מרדפין אחריהן קודם דברי הקטן דרגלים לדבר דאלו הן עכ"ל ומבואר שם בגמרא דדוקא כאן דקנין דרבא הוא דמהני מסיח קטן לפי תומו ולעדות אשה אבל בעלמא לא ע"ש ועד"ר: