Prisha, Choshen Mishpat
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאם נתייאשו מהם הבעלים פי' שדין מטלטלין הוא שאם נתייאשו כו':
לפיכך אם אירע בה קלקול כגון ששטפה נהר כו' בב"ק דף קי"ז ע"ש: אבל אם הפסידה הגזלן כגון שחפר בה בורות כו' בב"מ דף י"ד וע"ש בתו':
גזלוה מהגזלן כו' עד והראה לו גם את זאת ונטלה המלך כו' בב"ק דף קי"ז:
ונטלה המלך חייב להעמיד לו שדהו שם והטעם שהרי אינו שלו ולא אנסו אלא להראות מה שהוא שלו ע"ל סי' שפ"ח בדין מסור:
וכשם שהקרקע הנגזלת כו' כך היא לטובתו כ"כ הרא"ש בתשובה כלל צ"ה דין ב' ע"ש: שאע"פ שאם גזל מטלטלים כו' ע"ל סי' שס"ג מ"ש בפרישה ודרישה:
גזל קרקע ונשתמש בה ואכל כו' שם בתשובה והוא משנה פ' הניזקין ופ"ק דמציעא:
וכתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' בכלל צ"ה ס"א: ושמעון כופר הכל כו' עד ישבע שמעון כו' עד"ר: ששוה בשעת הבציר ה"ט משום דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה ואם עשה מן הענבים יין קנה בשינוי וכמ"ש בסי' רע"ח ס"ו בבכור ופשוט ע"ש ובסי' שנ"ד: והפסד קרקע לא ישלם טעמו מפני שלא הפסיד הכרם בידים אלא מעצמו נפסד וכבר נתבאר דמצי א"ל הרי שלך לפניך ב"י:
עוד ל' א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' שם דין ג': שלש עבירות הן בענין גזילת קרקע שם בתשובה לא כתב קרקע אלא אמ"ש שם לפני זה דבית שאינו נגזל צריך לשלם שכירות הבית מסיק וכתב ז"ל ועתה אבאר דין גזל קרקע כי כן הוא האמת ג' עבירות הן בענין גזל הראשונה במחשבה שמתאוה בלבו לממון חבירו כו' ומשמע מלשונו דאכל גזל קאי וכדמסיים במטלטלים וקרקע גם מדנקט בלשונו ל' ממון ג"כ אלא משום דהרא"ש ורבי' איירי בקרקע מש"ה נקט בל' קרקע ואפשר דלרבותא כ"כ דאפי' קרקע דאינה נגזלת אפ"ה עובר בג' איסורין ועד"ר: הראשונה במחשבה שחמד ל"ד קאמר אלא ר"ל שנתאוה וכמ"ש לעיל סי' שנ"ט דתאוה שייך במחשבה וחמדה בשעה שקנאו ובתשובה כתוב בהדיא שמתאוה וכמ"ש ל' בסמוך: והשנית בדבור עד"ר:
ומ"ש (אבל) [לפיכך] אם גזל שדה כו' לכאורה נראה דאפי' חרשה וזרעה כל שלא אכל פירותיה שם קרקע עליה ואינה נגזלת ואף כשתאמר כשזרעה וצמחה הכחיש בו הקרקע וכשנטל ממנה פירותיה הרי גזל כחש קרקע של חבירו בידו מ"מ בחרישה לחוד עכ"פ לא עשה כלום וזהו שסיים רבי' וכתב אבל אם אכל פירות השדה עובר משום לא תגזול דמשמע דוקא על אכילת פירות קרקע עובר בלא תגזול ולא בחרישת הקרקע (ומ"ש הרא"ש לא חרשה ולא זרעה הול"ל לא חרשה וזרעה) ואף דשם בתשובת הרא"ש כלל צ"ה סוף דין א' לא כתב שם האי אבל אם אכל פירות כו' רבי' העתיקו וכתבו בשמו אהא דכתב הרא"ש שם לפני זה באותה תשובה ע"ש ודוק ועמ"ש עוד מזה בסי' שע"ו: ולא העלה שכר לבעליו פי' אפי' הוא גברא דלא עביד למיגר וע"ל סי' שס"ג: