אף על פי שהתם אינו משלם אלא מגופו כו' שם מ"ט גופה היא ופי' התוס' דעובר ירך [אמו] הוא. ח"נ ממנה ומולדה פי' אף אם אין הפרה בעצמה שוה ח"נ של ניזק ואח"כ קמ"ל עוד רבותא דאפילו אין הפרה כאן גובה כל חצי נזק מהולד [ולא אמרינן] לא יפרע מהולד אלא רביע נזק:

אין גובין מביצתה כו' כתב המ"מ אם הביצה עדיין אגודה בגופה י"א דגובין ממנה ושם דייק ל' הרמב"ם כן ע"ש:

פרה מעוברת שנגחה כו' כחכמים שם דאמרי המע"ה ולא כסומכוס דאמר חולקין:

ואפי' שהניזק טוען ברי והמזיק אומר שמא לא אמרינן הרי הודה לו במקצת שהרי הודה לו על נזק הפרה על נזק הולד אומר איני יודע והו"ל מחויב שבועה ואיל"מ דלא אמרינן הכי אלא היכא דהו"ל למידע ואינו יודע משא"כ כאן דלא הו"ל למידע פטור ודומה ליורשים שטוען עליהם מנה לי ביד אביכם והם אומרים נ' ידענא ונ' לא ידענא תוס' ור"ן וע"ל סימן ע"ה וסימן רצ"ח: ואם לא יביא ראיה פטור אפילו משבועה פי' מורי היכא דכפר המזיק וטוען ברי א"נ אף אשמא קאי וכגון שהניזק אומר להמזיק ברי לי שאתה יודע כו' שאז מן [הדין] היה ראוי למזיק לישבע אפ"ה גבי תם פטור עכ"ל ולפי מ"ש בסמוך בשם תוס' (ור"ל) יש לפרשו דר"ל פטור מדין שבועה שנתחייב ואינו יכול לישבע והו"א שישלם על זה קאמר דפטור אך הל' לא משמע כן: ואי מודה מיפטר אכפירה נמי לא מיחייב שבועה כתבתי זה לעיל בסימן פ"ז סל"ט שעל הטוען לחבירו טענה שאפילו אם הודה לא יתחייב לו ממון אע"פ שכפר אין מחייבין אותו היסת כו' ע"ש ובסמוך ר"ס ת' יתבאר דהיינו דוקא בתם אבל במועד צריך לישבע לו:

שור שנגח פרה מעוברת והפילה כו' מימרא דרבא שם פ' הפרה: ומ"ש שא"כ מפסיד המזיק כו' ז"ל הגמרא ולאו דינא דיפסיד משום דא"ל פרה מעוברת אזיקנא מינך פרה מעוברת משלימנא לך: הוא לבעל הפרה לבד דהא מחמת הולד לא הוה שומן משא"כ בשנראית יותר גדולה שזה אתא מכח ולד לכך צריך לשלם ום לבעל הולד שהרי ע"י ולד שבמעיה היתה נמכרת מתחלה יותר ביוקר: