כל נכסיו לאשתו גרושה או ארוסה כדבסמוך:

בריא ר"ל בקנין:

מוקדם למתנתה ואע"פ שזמן כתובתה קודם:

הפסידה כתובתה לפי שמחלה שיעבוד הכתובה ועמדה על מתנתה ואם כן הב"ח טורף ממקבל מתנה ועיין בח"מ סי' רמ"ו:

מפני שמחלה כו' ולא הוי מחילה בטעות דההוא שעתא מתנה גמורה הוי דהא אי בעי הבעל היה יכול לסלקו לב"ח בזוזי רשב"ם (וצ"ל דמ"ש רבינו בין מאותן שמכרה כו' ר"ל שהלוה עליהן דאל"כ הוי מחילה בטעות דהא א"א לסלק הלוקח בזוזי ואפשר דר"ל שהיה מסלקו בזוזי לפי דעתו שהיה נותן לו כל מה שרצה ודו"ק כ"פ):

אם קנה נכסים אחר כך פירוש שאחרים נותנים לו במתנה או שנפלו לו בירושה או שמצאה מציאה:

לא מחלה וגובה פירוש ולא אמרינן כבר מחלה כתובתה בשעת מתנה ואותה מתנה הוא דטריף ב"ח מידה וא"כ במאי תזכה בנכסים הללו כיון שהכתובה כמי שאינה קמ"ל דגובה מהן דכיון דכתב לה דאקני גובה מהן דלא אמרינן לענין זה כנקרע דמי:

מנכסים שיש "לו כצ"ל:

שכבוד שעושה לה "דאומדן דעתה הוא דניחא לה דליפות עליה קלא דכתיבנא לה כולהי נכסי (ואפילו חד יומא דאיהי מהימנא וחשובה לגבי בעלה בההיא הנאה מחלה מאלו הנכסים ולא חיישא אי טריף אח"כ ב"ח ממנה כ"פ):

דבהנך הוי מתנה דליכא למימר בהו שעשאה אפוטרופוס: (לאשתו נשואה דכיון דגייס בה חייש לכבודה ולכבודה איכוון ולא למתנה כ"פ):

דלא הוי מתנה אא"כ שייר קצת נכסים וכמ"ש בסמוך:

אלא לעשותה אפוטרופוס כו' דאנו אומדין דעתו דאיניש דלא נותן כל אשר לו לאשתו ומניח בניו או יורשיו ולמחר תנשאי לבעל ותכניס לו כל נכסיו: (כדי שיכבדוה דהיינו שיפרנסם כפי אומד דעתה ויהיו כפופים לה כ"פ):

ואחיו יורשין אותו דוקא אחיו ולא בני אחיו כמ"ש בסמוך. ומהתימה דסתם בח"מ בס"ס רמ"ו ולא כ"כ בפירוש ואפשר משום דאין שום גוף מקום דין אשה:

וכתב כל נכסיו לשתיהן פירוש בבת אחת:

חצי נכסי לאשתו כו' פירוש אפי' השוה אותן וכתב לכל אחד חצי וה"א דשניהן אפוטרופוס דהא גם בראשונה לא מיחשב שיור כיון דבפעם אחד חילק כל נכסיו וכמ"ש הרא"ש אח"כ בסמוך אפ"ה אמרינן מדה"ל לכללינהו יחד ולא כללן ש"מ דלראשונה במתנה נתכוון ליתן והשנייה מינה אפוטרופוס וכ"ש אם כתב לראשונה שליש ולשנייה ב' שלישים או איפכא דאמרינן דראשונה קנתה והשנייה נעשית אפוטרופא דמדהוסיף וגרע לאחד מהן ש"מ דאין דעתו למנות שתיהן אפוטרופסים דא"כ למאי נ"מ לא השוה שתיהן בשלמא כשהוא מתנה גמורה יש טעם למה מיעט או הוסיף לראשונה אבל השנייה מסתמא אינה אפוטרופוס כיון דלא הוי שיור אחריה וע"ל בח"מ סימן רמ"ו:

לאשתו ולבנו כו' פי' אפילו בבת אחת. אשתו קנתה החצי כו' דאשתו במקום בנו לא שויה אפוטרופוס וכאחר דמיא:

לאשתו ולאחר דפשיטא היא דלאחר נתכוין במתנה דלא חייש לכבודו:

וגם להניח בעד נפשו אינו שיור והטעם מה ששייר בעד נפשו דלא הוי שיור אמר בסמוך במה שאמר "ועוד "שהרי "לא צוה כו':

ואפי' ששייר פי' אע"פ ששייר כח לעצמו כו' מ"מ מאחר שלא אמר מה ששייר כמו שלא שייר דמי:

משועבדים ועומדין ואין כאן שיור מחדש:

לדבריהם פי' שאומרים שכבר היה חייב בראשונה לב"ה ושאומרים שאביו של פלוני הנפטר כו':

מתחייב עכשיו כו' וזה הוי שיור מחדש:

אם כמחלק כו' (פי' שלא הפסיק בינתיים) זה לשונו בח"מ סימן ר"ן ש"מ שחילק כל נכסיו לשנים או לשלשה אם לא הפסיק בין אחד לחבירו אלא חלק זה לפלוני וזה לפלוני ומת קנו כולם אפי' בלא קנין (דה"ל מתנת ש"מ בכולה)עמד חוזר בכולם אפי' בקנין דכולה חדא מתנה היא בלא שיור ואם הפסיק בין אחד לחבירו (זה פירוש על מה שכתב רבינו כאן ואם כנמלך כ"פ) דהשתא הויא כ"א מתנה בפני עצמה לפיכך כל הראשונים חוץ מהאחרונה יש להן דין מתנת ש"מ במקצת שצריכין קנין אפי' אם מת ולפיכך אם עמד אינו חוזר ואם אין כאן קנין לא יקנו אפי' אם ימות והאחרון הוי מתנת ש"מ בכולה וקונה אם מת אפי' בלא קנין ולפיכך אם יעמוד חוזר. אם כמחלק מת קנו כולם כו' אלמא דחשיבא מתנת ש"מ בלא שיור וק"ל:

ואמרינן נמי התם אשתו ואחר כו' פירוש ועוד ראיה דאמרינן התם אשתו ואחר כו' א"כ דכי היכי דהתם אמרינן דאשתו הוי אפוטרופא ומתנתו דאחר לא נחשב שיור ה"ה דכוותה באשתו ולצורך ב"ה:

דמתנה של האשה לא חיילא עד לאחר מיתה לאפוקי שיור דבית המדרש הוי עד עולם גם לאחר מותו מש"ה הוצרך לומר דיחוי ראשון דלא הוי שיור דכבר נתחייב ועומד ע"ז:

דהויא מתנה גמורה פירוש דאין הוכחה בשטר דכוונתו שיהיה מתנה גמורה: