Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בסיקרא הוא צבע אדום. בקומוס פירש רש"י והערוך שרף האילן ובלע"ז גומא. ובקנקנתום פירשו התוס' שהוא קרקע ירוקה:
חתוכי אבר מעורבים במים לאפוקי אם משפשף באבר גופא על הקלף ומשחיר שאינו כתב וכן בשחור כה"ג אינו כתב:
ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל פליגי בלישנא דברייתא והביאו ב"י ועיין בדרישה:
על קלף מעופץ כיון דמראה הקלף כמראה הכתב:
במי פירות שאינו מתקיים: (חקק ירך האותיות רצה לומר האותיות עצמן נקראים ירך אותיות כ"פ):
ונמצא הכתב בולט פסול דכתיב וכתב והכא הכתב נעשה מאיליו.
והכה בו על הטס כו' (פירוש בתחילה חקק כל האותיות של הגט כעין חותם שטובעין מטבעות ואח"כ הכה החותם על הטס כ"פ) דהוי נמי כחק תוכות. (וכן אם חקק היריכות מאחורי הטס פירוש בעבר השני של הטס חקק האותיות עצמן עד שבלטו בעבר הזה שהוא פני הטס כ"פ):
המקרע על העור כו' ע"ל סימן ק"ל שפירש מקרע שחותכין צורות האותיות וכאן רצה לומר שבעור גופא חקק בו ומחסר בעוביו לצד אחד צורות אותיות:
או שרשם כו' הר"ן והמ"מ תמהו על הרמב"ם שבירושלמי מכשר במקרע ופוסל ברושם ובתוס' תניא איפכא והוא הכשיר שניהם:
ויש למנוע מלעשותן פן יוציאו לעז על גיטין הראשונים ועל מי שאין עושה עתה כן ועוד שיש הרבה סופרים שיעשום כמו מקלות על האותיות לבלתי ידעו לעשותן כהוגן וע"י יקלקלו הכתב שלא תהא נקראת אות:
אין יכול לגרר הדביקות לפתחה וכ"כ לעיל בא"ח סי' ל"ב וכתב ב"י אלא יגרר כל החרטום וישאר כצורת נון אח"כ יתקנו כתיקונו עד כאן לשונו ובגט אפילו אם נכתב כל הגט ואחר כך מתקנו בענין זה בשר (ובד"מ מסירים וכתב אזה דבהג"מ פ"ד דקידושין משמע דל"מ ליה שום תיקון) לאפוקי בתפילין בכה"ג פסול דהוי שלא כסדרן דפוסל בתפילין: (ונוהגין לשרטטו ובדיעבד אין לפסול כ"פ):
גט עולה י"ב ובסמ"ג כתב שני טעמים אחרים עיין שם וגם הרשב"א כתב שלא נפסל אי לא דקדק בהכי מ"ו:
שיהא ארכו יותר על רחבו (מטעם שיהא נקרא כמו ספר ולא יהא נקרא כמו אגרת כ"פ) ארכו מיקרי מתחלת הגט עד סופו לצד העדים וכתב ב"י שר"ל עם הגליון יהיה ארכו יותר על רחבו:
ולא סכלים כקטנים מ"ו מחק תיבת כקטנים אבל בכל הספרים איתא ומצאתי ספר שכתוב בו בקטנים "בבית והוא הנכון נ"ל וכמו שאמרו בתפילין מביאין ינוקא דלא חכים כו' ("נון זקופה פירוש נון פשוטה כ"פ):
במקום כתיבתו עיין בבית יוסף שצריך להיות במקום נתינתו ותרווייהו בעינן ועל כל פנים מקום נתינתו הוא עיקר ומ"ו הגיה גם כן נתינתו:
תיבה "או שתלה כן צריך להיות:
ופירש בסוף הגט דהיינו קיום (ועכשיו נהגו להחמיר שלא לקיים שום מחק בגט ש"ע כ"פ):
ובבואה שלו רצה לומר מראה שלו ובבואה הוא לשון צל:
אבל אם יש עידי מסירה כשר אף על פי שהוא קרוע שתי וערב כו' והטעם דהא דפסל כשיקרע שתי וערב דחיישינן כיון שנקרע ודאי הדר ביה הבעל ולא נתנו לה והרי יש עידי מסירה שנתנו לה: