בד"א לכתחילה אבל בדיעבד אפי' לא נכתב כו' עיין בדרישה:

ואם חניכתו ידוע כו' אפילו לכתחילה דל"ד למי שיש לו ב' שמות דנקרא בשניהם לכל דבר ועיין בשלחן ערוך בדברי רמ"א ועיין בדרישה:

וכן בחניכת שם המשפחה כו' ר"ל ונתנו בעידי מסירה דאל"כ מה אנו יודעים איזו מן המשפחה גירש הואיל ולא הזכיר שמותם ועד"ר: (והוחזק בשני מקומות רבותא קאמר אע"ג שיודעין גם במקום הנתינה שיש לו שם אחר במקומות אחרים אפילו הכי צריך לכתוב דוקא שם הנתינה בפירוש וכל שום חניכה דלעולם היא עיקר ומכל שכן אם הוחזק בשני השמות במקום הכתיבה ולא במקום נתינה שכותבין שם הנתינה בפירוש ועיין בבית יוסף: שידוע הוא כו' רצה לומר לשני המקומות כ"פ):

ואם לא כתב כן כו' פירוש שלא כתב שניהן אבל אי כתב שם הכתיבה עיקר ושם הנתינה טפל אינו פסול כלל אלא לכתחילה עדיף לעשות שם הנתינה עיקר ואף שמהר"י קאר"ו פירש שאף זה פסול ל"נ שהרי התוספות כתבו דבתוספתא משמע איפכא ונהי דמשמעות תלמודא דידן עיקר מכל מקום אינו אלא לכתחילה וק"ל עכ"ל מ"ו (וכ"פ הר"ן ור' ירוחם כ"פ):

וגם במקום הנתינה כו' נ"ל דלרבותא נקטיה שאעפ"י שבמקום הנתינה אינו מוחזק אלא בשם שהן בקיאין בו כשר וכ"ש היכא שבמקום הנתינה יודעין שיש לו שם אחר במקום הכתיבה דליכא למיחש כ"כ לקלקולא ב"י:

הוי ספק מגורשת לאפוקי רבינו דמכשיר בזה בדיעבד:

שני השמות בפרט כו' שאם לא יפרט אלא שם מקום הנתינה אע"פ שבכלל וכל שם הוי מקום הכתיבה אכתי איכא למיחש דאתי לקלקלה לומר לא בעלה כל זו הוא שגירש מאחר ששם שהם בקיאין בו אינו מוזכר בגט ב"י:

אין לו לגרש אלא בשם ישראל אבל שם אחר אינו שייך בתורת משה וישראל והא דמכשיר בסמוך בגר בשם דגיותו ה"ט דמומר הכותב שם דגיות שבא לו אחר שנתחייב במצות לא שייך בתורת משה אבל גר הכותב שם שהיה לו קודם שיתחייב במצות אין תורת משה מונעו דהא לא חייבה תורה לעכו"ם שיתגיירו ב"י:

שינוי השם הוא עכ"ל הוא מלשון הרמ"ה ב"י ולכן א"ש שהמתין מלכתוב דברי רבינו תם (במומר המגרש שאין צריך לכתוב אלא שם של יהדות ועיין בתשובת בן לב ה"ג דף י' ס"א כ"פ) עד שגמר דברי הרמ"ה שבלא"ה קשה שהיה לו להביא דברי רבינו תם תיכף אחר שכתב דין המומר

יוסף בן שמואל פירוש אחר אבי אביו (ולא אמרינן בזה בני בנים הרי הן כבנים כ"פ) וכ"כ מהרא"י מ"ו