Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרי הוא בטל אע"פ שלא לקח בקניין גם בשם הרמב"ם כתב בסמוך ז"ל ולא המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין תימא איך שייך קנין בדבר זה ועל מה יחול הקניין שוב מצאתי שגם המ"מ כ"כ על דברי הרמב"ם הנ"ל בפ"ו דגירושין ז"ל ומה שכתב רבינו שאין המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קניין פשוט הוא שלא נזכר בהן קניין בכל הגמרא ולא שייך בהו כו' עכ"ל וב"י הביאו גם כן והשמיט העיקר מה שכתב "ולא "שייך "בהו ולכאורה היה נראה לומר דמה שכתב קניין אינו רצה לומר קניין סודר אלא רצה לומר קניין המועיל שבועה דהיינו שנשבע או קיבל עליו בחרם או בקנס או בשאר קישור דכל דבר שגורם עליו שיקיים נקרא קנין שלו:
אע"פ שאין אנו מכירין באונסו לאפוקי במכר אינו מועיל מסירת מודעא אלא אם כן העדים מכירין אותו כדלקמן בחושן משפט סימן ר"ה ורמ"ב והכא דומה למתנה שאין העדים צריכין להכיר את אונסו:
עד שיאמר בפירוש שמבטל המודעא בחושן משפט סימן ר"ה נתבאר דבמתנה ובגט אע"ג דמבטל המודעא בפירוש אם ידוע שאנוס היה דל מודעא מהכי אכתי אנוס הוא ולא מהני ביטול מודעא אלא להכי מבטלין אם אין ידוע שאנוס הוא אלא שהוא מסר מודעא ואמר שאנוס הוא בזה שומעין לו כשאמר כך מבטלה אותה מרצונו הטוב:
אם ביטל מודעא כו' יש מצריכין לומר בביטולו ז' פעמים לשון מודעי (אבל לא יאמר הרי אני מבטל מודעי עד עולם דהוי משמע דלעולם תהא המודעא בטל ולכן צ"ל ג"כ מודעי "דמודעי דאז משמע דלעולם קאי על ביטולי דביטול מודעי ר"ן פרק הכותב דף תקי"ג כ"פ):
אם כן מה תקנת דבר זה שיאמרו העדים כו' וכתב הרא"ש בפ' השולח וז"ל ולדבריו לא הבנתי תקנתו שמא מתחלה מסר מודעא למודעי ואולי שכך פירושו שמתחלה כתב אע"פ שבטל המודעא שהגט בטל היינו שביטל המודעא סתם או מודעא דמודעא קיימת לפיכך אין ביטולו מועיל אבל כשאמר ליה אמור בפנינו שכל דברים שמסרת שגורמים כו' ואמר הן אז ביטל כל מודעי דמודעי ומועיל הביטול עכ"ל ועד"ר:
כדי שלא יבא לבטלו שאע"פ שכבר אמר דברים הנ"ל מ"מ הכל הולך אחר דברים אחרונים:
בידי שמים ר"ל בדבר עבירה: אבל אנסוהו כדין פירוש כגון שהיה מאותם שמחייבין אותו להוציא כ"פ):
שבכל מקום ובכל זמן ר"ל אפי' בח"ל דליכא מומחים ואפילו בזמן הזה דליכא מומחין אפי' בארץ ישראל מ"מ אנן שליחותייהו דקמאי שהיו בארץ ישראל עבדינן ר"ן:
משמתינן כו' הב"י תמה על רבינו שכתב משמתינן ליה ובגמרא לא נזכר אלא מלקות שהוא קיל משמתא והטעם מפני שגורם להיות ממזרים שהרי הגיע הגט לידה ותנשא ואחר זמן יצאו עדים שביטל בפניהם או שמסר מודעא בפניהם קודם שנכתב הגט ונמצא הולד ממזר ואפי' ביטל המודעא בשעת הנתינה אפילו הכי מנגדינן ליה דיש לחוש שמא איכא דידעי במודעא ולא ידעי בביטול ועד"ר:
ואם אנסוהו כו' אלא לפוסלה לכהונה פי' משום דעכו"ם אינן מן התורה לכוף את ישראל בדין לגט כדכתיב לפניהם ולכן אינו גט להתירה לאחר ומה שפוסלה לכהונה משום דגזרו אנסוהו כדין דעכו"ם משום אנסוהו כדין דישראל דאתי למימר דשם נמי אינו פסול לכהונה והתם אפי' גיטא מעליא הוא אבל שלא כדין משום כדין דישראל דלא מחליף שלא כדין אטו דכדין ואי אמרת מחליף בשלא כדין דישראל אתי למימר התם נמי דלא פסול לכהונה ובאמת פסול לכהונה. דשלא כדין דישראל גופיה גזירה אטו כדין דישראל וגזירה לגזירה לא גזרינן. ושלא כדין דישראל וכן כדין דעכו"ם דפסול לכהונה איירי נמי שאמר רוצה אני וגם ביטל המודעה אם מסר מתחילה רק שאנסוהו ע"ז דאל"כ לא הוי אפי' ריח הגט כ"פ):