אלא לפלוני ר"ל דלא אמר לה בל' חוץ אלא בל' אלא:

אינו גט דספר כריתות כתיב שתהא מותרת ממנו מכל וכל (ויש שכתבו שנלמד מדכתיב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר דמשמע לאיזה שתרצה היא כ"פ ועיין בדרישה:

ויטלנו ממנו ויחזור כו' כצ"ל והטעם שצריך לחזור וליטול ממנה היינו משום דמהני נתינת הגט שקנאתו לפסול לכהונה כן הוא בגמרא בפרק המגרש (גיטין דף פ"ד ע"ב) וכעין זה כתב רבינו לקמן בס"ס קל"ח (ע"ל סי' קמ"ג):

כשאר תנאי גט כו' ז"ל רש"י דבגט לא שייר שהרי התירה במסירת הגט לכל אדם אלא שהתנה עמה ע"מ שלא תינשא לזה ואין זה אלא כתנאי בעלמא עכ"ל ועד"ר:

או על מנת שלא תבעלי פירוש ל"מ בלא תינשא שגם לזה מותר להתארס וגם לזנות ולשאר כל דבר חוץ שלא תינשא לו אלא אפי' ע"מ שלא תבעלי דמשמע אפילו בזנות תהיה אסורה עליו ול"מ זה אלא אפילו שלא תהיה מותרת לו דאסורה לו אפילו לשאר צרכים ומש"ה פליג הרמ"ה אזה כיון שהיא אסורה לו מכל וכל וק"ל:

שהוציא מכלל כו' ר"ל בלשון חוץ:

והוא קטן הוי שיור דאתי לכלל גדלות:

ולדברי ר"ח הוי כו' ופלוגתתם תלוי בגירסת הגמרא:

או שא"ל חוץ מזנותיך כו' צ"ע מ"ש חוץ מזנותיך מחוץ מפלוני בנישואין ומתיר לה עמו הזנות דמדסלק לעיל בא"ל ע"מ שלא תינשא לו או ע"מ שלא תבעלי לו משמע דבא"ל חוץ מנשואי פלוני דלא אסר לה אלא בנישואין עליה אבל בזנות ממילא מותרת לו ואפ"ה סתם לעיל ואמר דחוץ אינו גט ויש לומר כיון דכריתות דגיטין אנישואין קאי צריכה שתהיה פטור ממנו מנשואיו ומותר להנשא לכל אדם והא ליכא דהא אמר חוץ מנשואי פלוני משא"כ בשהוא מתירה להנשא לכ"ע אלא שא"ל חוץ מזנות דמ"מ איכא כריתות גט שמותרת לכולי עלמא בנישואין ודוחק:

שטר וביאה ר"ל להיות מקודשת בשטר וביאה:

בשעה שמסר דאילו לאח"כ לא שייך למימר דבא לאוסרה למי שהתירה תחילה דלאו כל כמיניה כיון שכבר בא הגט לידה ועד"ר:

לראובן ושמעון פירוש ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון:

או אם חזר ואמר כו' לראובן כו' ר"ל את"ל מה דאסר שרא היכא שחוזר ואומר לראובן ושמעון אבל היכא שאמר לראובן לחוד מהו לראובן וה"ה לשמעון והאי דקאמר לראובן משום דפתח ביה א"ד לראובן דוקא את"ל לראובן דוקא לשמעון מהו לשמעון וה"ה לראובן והאי דקאמר לשמעון משום דסליק מיניה א"ד לשמעון דוקא כך בעי אביי ואח"כ אמרינן בגמרא בעי רב אשי אף לשמעון מהו אראובן קאי א"ד אף אעלמא קאי ופירש"י דהאי אך אראובן קאי ואף על פי שלא הזכיר שמו א"ד לשמעון ולא לראובן והאי אף אעלמא קאי

בכולהו מיבעיא כו' עיין בדרישה:

לראובן אינה מגורשת פי' אינה מגורשת כלל דהא בלשון חוץ שייר לשמעון:

הוי ספק מגורשת פירוש שהוא אזיל לשיטתיה דמאי דאיתמר ביה באת"ל כאילו ואיפשט בהדיא הלכך כשאמר לראובן הא אמר באת"ל דשייר לשמעון כנ"ל אבל בשמעון סלקי האבעיא בתיקו דרב אשי בעיא בפני עצמו היא הלכך פסק בשניהם כסתם תיקו והוי ספק מגורשת וכ"כ הר"ן:

שהיא מגורשת דכיון דפסק היום ממנו לגמרי אצל כל אדם פסק לעולם (ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדישנה הלכך אין תנאי זה כלום כ"פ):