ומי שיש לו בנים קטנים ואין לו מי שישמשנו נ"ל דר"ל "או אין לו מי שישמשנו וכ"כ בברייתא בהדיא והביאו בי"ד סי' שצ"ב וכן דייק לישנא ואין לו מי שישמשנו ולא קאמר שישמשם וק"ל:

מותר לכנוס אפילו תוך ז' ז"ל מור"ש בי"ד לא כתב כן והוא דעת ר"ת ומשמע שהרא"ש הסכים לדבריו (עיין בדרישה) וכן יראה מאשר"י דפרק אלו מגלחין והכא הוא דעתו כדעת התוס' שנוטין להתיר אפילו תוך שבעה כן הוא בתוספות והאשר"י בפרק החולץ להדיא ע"כ. גם בי"ד מסיק שם לכתוב בשם הרמב"ם דבכולן התיר לארס ולכנוס מיד ולבעול אחר שלשים ורבינו הכריע במי שאין לו מי שישמשנו לו או לבניו הקטנים לכונסה אפי' תוך שבעה כהרמב"ם וכמעשה שהיה ביוסף הכהן שהביאו שם התוס' והרא"ש דפשטה משמע דכונסה מיד ובמי שלא קיים פריה ורביה דנושא אשה מפני הבעילה פסק דאסור לכונסה עד אחר שבעה ואז מותר לכונסה ולבעלה מיד כרבינו תם דמסתבר טעמיה ומיהו מדברי הרמב"ם אין הוכחה כל כך דהא הברייתא ג"כ לאלתר קתני ופירשו אותו רבינו תם לאלתר אחר שבעה והרמב"ן פירשו לאחר ל' והרמב"ם לשון הגמ' נקט כדרכו ומיד ולאלתר חדא משמעות אית ליה. ומיהו על כרחך צריך לומר כיון דרבינו הביא דברי הרמב"ם שם בסי' שצ"ב וכתב דלא חילק ובכולן "התיר "לכנוס "מיד שמע מינה דרבינו הבין דברי הרמב"ם דמיד ממש קאמר וא"ש ודו"ק:

או שלא קיים פירוש אף שיש לו בנים זכרים אבל אין לו בת או איפכא:

שידך אשה כו' אבל אי לא שידך הא אפשר ליה ליקח אחרת וכמו שכתבתי בי"ד סי' שצ"ב עד"ר.