צריך שלא יכתבו בגט כו' נראה דה"פ דמתחילה כתב שדעתו כהסכמת הרא"ש שמייתי לבסוף שכתב שראוי להחמיר כדעת הרי"ף והרמב"ם ולא כרש"י ור"י שהקילו ומייתי ' פירוש כל חד מנהון זה אחר זה:

פירש רש"י שהוא פסול אפילו כו' משום דגזרינן שאר תנאים משום תנאי דחוץ דפסול מדאורייתא (משום דהוי שיור בגיטא כדלעיל ר"ס קל"ז כ"פ) אם נכתב לפני תורף:

אפי' אם נתקיים פירוש התנאי:

כשר אם יתקיים פירוש התנאי והא דקאמר כשר אם יתקיים אפשר לומר שה"ה אם נמחק נתבטל סבר נמי רש"י שכשר והא דנקט יתקיים משום רישא נקט וברישא אשמועינן רבותא דאפילו נתקיים פסול לאפוקי מר"י דבסמוך דמכשיר בנתקיים אפילו קודם תורף:

ומוסיף עליהם כו' ר"ל שיש לו חומר יותר משאר תנאים:

שאפי' אם כתבו לאחר התורף פסול דגזרינן אטו לפני תורף ולכך שאר תנאים אחר התורף כשרים דליכא למגזר משום תנאי דחוץ אחר התורף דהוי גזירה לגזירה וכן אין למגזר משום שאר תנאים בלפני התורף דהוי נמי גזירה לגזירה:

ואם אמר אותו ע"פ ר"ל תנאי דחוץ לפני התורף פסול שעיקר הגט ע"מ כן נכתב (ולאחר התורף כשר ולא גזרינן כמו בתנאי הכתוב דשם שייך למגזר מאחר שרואה התנאי בגט כ"פ):

אם לא נמחק ונתקיים כשר דאין שייך למגזר אטו חוץ (שאין כאן שיור בתנאי כמו בחוץ כ"פ) הואיל שנתקיים אינן דומה לחוץ אבל אם לא נתקיים אלא נמחק ובטלו שייך למיגזר אטו חוץ דאתי לאכשורי נמי במחיקה:

כיון שלא נכתב לשם כריתות כיון דאגידא ביה לאסור לאותו פלוני מחמתו:

אין שאר תנאי פסול כו' דליכא למיגזר למידי כמ"ש לדעת רש"י ובתנאי דחוץ פסול אפילו לאחר תורף שגזרינן אטו לפני תורף ובזה אין מחלוקת בין רש"י לר"י וכ"כ התוס' להדיא וכן מוכח בגמרא דפסול:

אפי כתב ע"מ כך וכך כו' לאפוקי תנאי דחוץ ה"ז ספק כריתות כתב המ"מ שיצא לו מהירושלמי שבפרק כל הגט שפיסול התנאים הוי מפני שאין אומרים יש ברירה (ר"ל דכשנתקיים התנאי אחר כך או אפילו בטלו ומחקו נתברר הדבר למפרע שגט זה היה כריתות מעליא בשעת נתינה זה לא אמרינן כ"פ:

דאף על פי שנתקיימו מכל מקום בשעה שנכתב הגט לא היה ספר כריתות והוא ז"ל סבר דגמרא דידן לא פליג בהא כו':

כגון חוץ מפלוני ר"ל אפילו לאחר התורף אפילו מחקו וקודם כתיבת התורף שכתב אחר זה לא קאי אלא אשאר תנאים ב"י:

ואם היה התנאים פי' שנכתב הגט סתם ובשעת נתינה נתנו לו בתנאי המבטל הגט (אפילו אמר בע"פ תנאי דחוץ כ"פ) כמ"ש בסימן קמ"ג. הרי זה נוטל הימנה אבל אם התנה על פה בשעת כתיבה אי אפשר לגרש בו כיון שנכתב ע"ת ואפי' בשאר תנאים כמבואר בדברי ב"י וכ"כ מ"ו:

ויותר מזה מחמיר הרי"ף כו' רצה לומר דהרי"ף סבר אפי' לאחר התורף נמי פסול שהרי כתב ז"ל אבל לכתוב התנאי בתוך הגט או מאחוריו אינו רשאי כו' ואינו כריתות וכתב ב"י דאפי' לאחר תורף נמי פסול מה"ט דקאמר דאית לבעל זכות בגויה כדי שלא יוכל לבטלו ומיירי בתנאי דמעכשיו כמ"ש בסימן קמ"ג על דברי הרי"ף שרבינו מביאו שם:

ואינו כריתות פירוש להיות מותרת לאחרים אבל מ"מ אסורה לבעלה אם הוא כהן:

ואם בא הבעל בתוך כו' נראה דהרי"ף קאי אתנאי שהתנה אם לא אבא בתוך שלשים יום וכיוצא בזה:

אפי' ריח הגט אין בו רצה לומר ומותרת לכהן:

וחזר וכתב אחר התורף אם לא כו' אע"ג דבעינן הן קודם ללאו ולכך כתב לעיל דצריך לחזור ולכתוב לבסוף אם לא מתי לא יהא גט שאני הכא דכבר התחיל וכתב מתחלה מעכשיו אם מתי לכך כתב בסוף ע"ז אם לא מתי לא יהא גט אלא כדי לתקוף העניין חזר וכתב ואם מתי יהא גט:

משום דלא חשיב תנאי מ"ש מעכשיו כו' משום תרי טעמי יחד הכשיר משום ה"ט ועוד דאפילו את"ל תנאי הוי כו' כמ"ש בסמוך ועיין בב"י שתירץ כן כדי שלא תקשה מאחר שבתחלת התשובה כתב שלא מלאו לבו לחלוק על הרי"ף והרמב"ם והראב"ד שס"ל דתנא ומעכשיו לא בעי כפילא (כמ"ש רבינו לעיל בסימן ל"ח כ"פ) ועוד דמ"ש דאמר מעכשיו הוי כמו שאומר מעת שאני בעולם לא קי"ל הכי לדעת הרי"ף והרמב"ם כמ"ש בסימן קמ"ח דלא אמרינן הכי אלא לר' יודא ור' יוסי אבל לחכמים אין הדין כן כו' ע"ש: