כל שנתייחד עמה בין כתיבה לנתינה והטעם מפרש בגמרא שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ופירש"י ישהה הגט שנתיים או ג' שנים בין כתיבה לנתינה ויהיה לה בנים ממנו תוך הזמן הזה ואח"כ יגרשנה בו ולימים כשישתכח הדבר יראו זמן הגט קודם ללידת הבן ויאמרו מהפנויה נולד משגירשה והוי פגם עכ"ל פי' שמא יאמרו שהולד נולד מאחר בזנות או מבעלה בזנות ועד"ר:

מידו לידה כדפרי' לעיל ר"ל בסימן קמ"א (סעיף כ"א) שכתב שם בעל שכתב גט לאשתו ואח"כ נתייחדה עמו כו' היינו כשהגט ביד הבעל כו' אבל כששלח לה הגט ע"י שליח ונתייחד עמה לאחר שנתנו ליד השליח לא תינשא לכתחלה כו' והטעם משום דכשנתנו לה הבעל אחר הייחוד ר"ל דאם איתא דבא עליה הוי חייש לפגם דבריה וכתב לה גיטא אחרינא ומ"ה תינשא לכתחלה אבל היכא דיצא הגט מתחת ידו קודם ייחוד ונתנו לה השליח לאחר ייחוד לא תינשא לכתחלה דאי הוה ממליך ביה שליח היה מצווה לכתוב גט אחר אשר"י:

לפיכך ש"מ שכתב גט לאשתו מעכשיו אם מתי לא יתייחד עמה אלא בעדים משך דברי רבינו כך הם דמתחלה כתב דלא יגרש אדם לאשתו בגט ישן ור"ל כל אדם שמן הסתם מייחד עם אשתו ובא עליה לא יבא עתה לפנינו לגרש אותה בגט שזמנו הוא ישן שהרי נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה. ואחר כך כתב דש"מ דרוצה לגרש היום הגט שנכתב היום וזמנו כתוב בו מהיום אלא שרוצה להתנות שאם יעמוד לא יהיה גט ואין דעתו לגרשה אלא אם ימות וה"ל בשעת מיתה גט ישן ובזה אין לומר דלא יגרש בגט כזה דהא צורך שעה הוא דלא ידע עת מותו ומה תקנתו לכך כתב לפיכך לא יתייחד עמה ר"ל אעפ"י שע"כ צריך לגרש בגט כזה וה"ל בשעת מיתה גט ישן מ"מ מהאי חששא דגט ישן עכ"פ לא יתייחד עמה. ומסיק וקאמר דהאי חששא דגט ישן אפי' התנה עמה בפירוש שלא יחול הגט אלא עד שעת מיתה ואז אין כאן חשש קידושין אחריני מ"מ לא יגרשנה בו לכתחלה מהאי חשש דגט ישן שיאמרו לאחר "זמן שלא ידעו שהתנה שלא יחול עד שעת מיתה "גיטה קודם לבנה. ואם לא התנה בפירוש שלא יחול עד שעת מיתה אלא אמר מעכשיו אם מתי אז פשיטא דאסור מחששא אחרינא דכיון שיש להסתפק בלשון זה אי משמעותו שתתגרש בו מיד ומן הסתם אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כמ"ש בסימן שאחר זה וא"כ אי יתייחד זה עמה איכא למיחש דגם הוא דעתו בביאתו דאם הדין נותן דחלו הגירושין למפרע כשימות מעכשיו שתהא מקודשת בבעילתו זו שבועל עתה בייחודו עמה וא"כ צריכין גט שני ונפיק מינה חורבא שמא היא לא תשים זה על לבה ותינשא לאחר בלא גט שני ואי לא חלו הגירושין עד סמוך למיתתו אכתי איכא חששא דגט ישן וה"ה נמי גם בחששא דחלו הגירושין מיד המ"ל דאסורה לייחד עמו מטעם גט ישן וכ"ש הוא אלא שבא לומר שבלא ה"ט נמי איכא חשש גדול מזה וכן מפורש בתשובת הרא"ש בביאור יותר והביאה ב"י שכתב ז"ל דלרבי יוסי (דקי"ל כוותיה דמספקא ליה בהאי לישנא דמעכשיו אם מתי) הייחוד אסור מב' טעמים אם חל הגט אסור משום חשש קידושין ואם אינו חל עד שעת מיתה אסור משום גט ישן עכ"ל ונראה דר"ל דלעולם אסור מתרי טעמי דכיון דמספקא לן ואיכא למיחש שהגירושין חלו מיד נמצא דאיכא תרי טעמי דהיינו חשש קידושין וחשש גט ישן אלא דמסיק דאפילו תאמר דלא חלו מיד אכתי איכא חשש דגט ישן. ומ"ש הרא"ש משום "חשש קידושין וגם רבינו כתב "דשמא בעל לשם קידושין ה"ט כמ"ש רבינו בשם הרא"ש בסימן שאח"ז דלא מחזקינן אותה בחזקת ודאי א"א מטעם דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות כו' ותדע שכוונת הרא"ש ורבינו הוא כן דאל"כ ק' למה סתמו וכתבו דלא יתייחד עמה משום חשש קידושין הא אם מתייחד עמה בלא עדים אין כאן חשש קידושין אפילו בא עליה לשם קידושין וכמ"ש לעיל דאין דבר שבערוה פחות מב' וא"כ הל"ל דדוקא בעדים אסור להתייחד עמה ממ"נ אלא ודאי דבלא עדים נמי אסורים לייחד עכ"פ מטעם דגט ישן אלא שבא לומר שאם נתייחדו בעדים איכא עוד חששא אחרינא דספק מקודשת וזהו שמסיק רבינו וכתב והוא שראו ב' עדים ביחד וק"ל ודוק בביאור הפשט שנתיישבו בזה כמה תמיהות בדברי רבינו:

לא יתייחד עמה אלא בעדים לשון המשנה נקט ול"ד ב' עדים דבע"א נמי סגי אפילו שפחה ומאי עדים עדים דעלמא כמ"ש בסוף הסימן ומ"ש לא יתייחד עמה אלא בעדים אינו ר"ל שבעדים יתייחד עמה דייחוד בעדים בכל מקום פירושו דהן מתייחדים יחד בחדר אחד לבד והעדים מן החוץ ורואין שנתייחדו וזה ודאי אסור כדמסיק אלא ה"ק לא יתייחד עמה כלל אלא כך הוא עושה שכל פעם שרוצה להיות עמה שום עסק בדבר מה יקח עמו עדים באופן שלא יתייחד עמה כלל וק"ל:

או בשעת מיתה ומעכשיו ר"ל מעת שאני בעולם כדלעיל (והיינו שיחול מחיים שעה אחת קודם מיתתו כ"פ) ועד"ר:

צריכה גט שני מספק וגבי גט ישן דלעיל כשנתייחדה עמו א"צ גט שני דהא התם לפי האמת אין הגט חל עד שעת נתינה וק"ל:

והוא שראו שני עדים ר"ל הא דצריכה גט שני:

ונתייחד עמה בינתיים בעדים פירוש אע"ג דקי"ל המגרש את אשתו ונתייחד עמה אח"כ אמרינן ודאי בא עליה לשם קידושין ועדי יחוד הן הן עידי ביאה וכמ"ש רבינו בסי' קמ"ט: (או שנתן לה גט על תנאי פירוש תנאי דאם דוקא דאין הגט חל עד שעת קיום התנאי כ"פ):

שמא בעל לשם קידושין כיון שעדיין אינה מגורשת:

לא תתגרש בו לא לכתחלה אע"ג דכבר קבלה הגט כיון דלא חל הגט עד שעה שיתקיים התנאי הוה ליה כאילו היא מתגרשת בשעת קיום התנאי ושפיר שייך לומר לא תתגרש בו ב"י ולענד"נ דהכי קאמר לא תתגרש בו לכתחלה אם דעתו לייחד עמה אח"כ מטעם חשש דגט ישן ושגרנא דלישנא דריש הסימן נקט דפתח וכתב לא יפטור אדם אשתו בגט ישן ועליו כתב דאפי' ש"מ דצריך לגרש בגט ישן וכמו שכתבתי לעיל בסמוך מ"מ לא יתייחד עמה מטעם חשש קידושין וסיים וכתב אפי' פירש דלא יחול דליכא חשש קידושין מ"מ לא יגרש בו לכתחלה אם דעתו לייחד עמה מטעם גט ישן וק"ל:

(אפי' עבד ושפחה ואפי' ביוצא ונכנס סגי. שלבה גס בה ואינה בושה לשמש בפניהם כ"פ):