ובלבד שנולד בחייו (רצה לומר שנולד יבם זה בחיי אחיו דאם לא כן אינו זוקק ליבם כ"פ) כדלעיל בסימן קנ"ו דבעינן שיהיה להם ישיבה אחת בעולם:

ואפי' עבד או שפחה כו' כתב הרמב"ם דה"ה לקטן שמכיר ונבון (שראוי לסמוך על דבריו כ"פ) והטעם משום דגילוי מילתא בעלמא הוא. (או שהוא אחיו מאמו דכתיב כי ישבו אחים יחדיו ודרשו רז"ל יחדיו המיוחדים בנחלה שראוין לירש זה את זה כ"פ):

ואפי' הם תאומים רצה לומר שהורתה בלא קדושה (דאין להם יחוס אחר אביהם שהזריעם בגיותו אלא אחר אמו שילדתם בקדושה ודומה לשני אחים מן האם כ"פ). (נפלה לפני מומר כו' זקוקה ליבם שמעתי הטעם דחיישינן שמא יהרהר תשובה בלבו והוי ישראל גמור אבל אם היה הבעל עומד מת בהמרותו כו' דאז ליכא למיחש להרהור תשובה אין זקוק לה חליצה. דישראל ומומר אין חשבינן לאחין וכמ"ש רבינו בסמוך כ"פ):

ורב יהודה כתב המרדכי בפרק החולץ כתב דברים הללו וכתב שהעתיקם מספר העיטור ולא כתב ורב יהודה כתב דמשמע דפליגא אדלעיל אלא וכתב רב יהודה שנראה שמפרשו בית יוסף:

הוי יבם מומר לא בעי חליצה ועיין בתשובת מהר"י מינץ שחילק גם כן בזה והאריך עיין שם:

ולמה לא תהיה אשת מומר זקוקה ליבם עיין דרישה:

וגם מה חילוק יש בין אם היה יבם כו' כתב ב"י ז"ל בהגהות מרדכי בפרק החולץ נתבאר דטעמא וכו':

לא היה מוחזק באחין כו' אינו נאמן להוציאה מחזקתה דדוקא ע"א שאומר שמת בעלה נאמן דמשום עיגונא הקילו.

היה מוחזק באחין ואמר ר"ל בשעת מיתה:

כתב הר"ר זרחיה הלוי שהוא נאמן להתירה דמה לו לשקר אי בעי לפטורי מיבם הא מצי לאפטורי בגיטא אבל הרי"ף והרא"ש סברי דלא מועיל מה לו לשקר במקום תזקה:

לא היה מוחזק באחין כו' אפילו הבעל גם כן אמר בשעת מיתתו אין לי אחיה כן מוכח בגמרא וכן כתב הרמב"ם בהדיא (ועיין בתשובת מהרי"ו סי' פ"ב כ"פ):

ותמהין עד שיבאו העדים ויעידו אפי' לד"ה דכיון דאיפשר למיקם עליה דמילתא מפומיה דסהדי נטרינן לה ר"ן:

אשה שאין לה בן ולא אחין ס"א אשה שאין בן ולא אחין לבעלה:

ומת בעלה בכאן ל"ד אלא איידי דנקט דחמיה וחמותה וכו':

מותרת לינשא וכו' דכולי האי לא חיישינן שמא נתעברה וילדה וזכר היה ול"ד להיכא שצרתה במ"ה שאסורה להתייבם דחיישינן שמא צרתה ילדה דהתם אף אם לא ילדה אלא בת אסורה להתייבם ולכך חיישינן דלא הוי אלא ספק אחד אבל הכא הוי ס"ס דאף אם ילדה חמותה בת מותרת לינשא וק"ל.

יצתה חמותה מכאן מעוברת כו' דלא הוי אלא ספק אחד.