Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמצות יבום קודמת כו' (שפסק הלכה כרבנן שסברי מדכתיב יבמה יבא עליה מ"מ אפי' שלא נתכוין לשם מצוה ור"ת פסק כאבא שאול שאין מצות יבום אם לא שמתכוין לשם מצוה כ"פ) כתב הריב"ש סימן ש"ב דכשיש לו אשה כבר לכולי עלמא מצות חליצה קודמת:
ורש"י כתב שמצות חליצה כו' פליגי בפירוש סוגיית הגמרא:
שמא אינם מכוונים לשם מצוה אלא לשם נוי או נתן עיניו בממון והיי כפוגע באשת אח שלא במקום מצוה:
מטעינן ליה ואינה צריכה ליתן לו כלום כ"כ הרא"ש בתשובה שהביא רבינו בסמוך דחליצה מוטעת כשרה:
בכל אמתלא שתתן לדבריה ר"ל אפי' אינה כדאי לכפות בעלה לגרש ע"י אותה אמתלא:
וכיוצא בזה אם רוצה לייבם וידוע כו' נמשך למטה ר"ל וכיוצא בזה אם רוצה לייבם וידוע שמכוין לשם מצוה והיא ממאנת כו' בשניהם אם אין יכולין להטעותו אין כופין אותו לחלוץ אבל אי לא ידוע שמכוין לשם מצוה נראה דגם כן מודה לרש"י שכופין אותו לחלוץ בכל אמתלא שתתן אפי' לא הוי כדאי לכפותו לגרש על ידו:
שהיתה מועלת לה אפי' כנגד בעל כו' אבל לא בכל אמתלאות שתתן:
כופין אותו לחלוץ בחנם חדא משום שאינו מכוין לשם מצות יבום אלא תובע ממון כדי לחלוץ ועוד אפילו אם תבע לייבם נראה דאמתלא גדולה נותנת לדבריה שהוא נער ובער ואין לו במה להתפרנס כו' עיין בתשובת הרא"ש כלל נ"ב שכ"כ ולענין כופין אותו לגרש כתב רבינו בסימן ע' דאם אין בידה לפרנסה בלחם כופין אותו להוציא ובסימן ע"ז כתב דאם הוא אינו הולך בדרך ישרה ומכלה כל הממון וטוענת מאיס עלי שומעין לה אבל אין כופין אותו לגרשה וכאן דעדיין לא נשאו גם מצות חליצה קודמת באמתלא כה"ג כולי עלמא מודה:
כדין מורדת על בעלה וכופין אותו לחלוץ (מאחר שתצא בלא כתובה כ"פ) כתב המ"מ ע"ז זהו כפי דעתו שסבירא ליה שכופין הבעל לגרש כשטוענת אשתו עליו מאיס עלי וכל שכן שכופין לחלוץ היבם וכבר כתבתי שהרבה חולקים עליו בזה כו':
הניח אחיו נשים רבות ואסור לו לייבם אלא אחד מהן והדבר תלוי בו:
היא המורדת וחולץ לה רצה לומר בעל כרחו:
ורצתה באח אחר והוא רוצה בה אבל כתוב בסמ"ג מ"ע סימן כ"א גדול גדול קודם וצ"ע וכן דעת כל הפוסקים דלא כהרמב"ם אלא גדול גדול קודם וכן יראה מדברי הטור בסימן קס"א מ"ו וכ"כ המ"מ על דברי הרמב"ם וכתב שהיה להרמב"ם גירסא אחרת בגמרא עיין בב"י שהביאו:
הואיל והיא רוצה באחד מהן והיא רוצה בה הרי לא מרדה כן צריך להיות וי"ס דגרסי והוא לא רצה וקאי אגדול אבל ב"י מחק תיבת לא וכ"כ המ"מ שהיא גירסא משובשת:
שיש הוכחה שלא כיונה לאסור עצמה כו' אלא שהיה לה כעס עליו פירוש רש"י: (ונתכוונה בנדרה כדי לאסור כו' אינו ר"ל שידוע בבירור שלכך נתכוונה אלא שיש אומד שלכך נתכוונה דינא הכי וזה שכתב לעיל שיש הוכחה כו' וכן מבואר במ"מ שהביא ב"י כ"פ):
וכתב רב אלפס שדינה כדין מורדת כ"כ בהדיא ס"פ ב"ש ואף על גב שכבר כתב רבינו לעיל שרב אלפס סבר שיש ליבמה דין מורדת הוצרך לרבינו לכתוב פה פעם שנית שאפילו בדין זה סבר האלפס שיש לה דין מורדת לאפוקי מהרא"ש שסבר דאפילו למ"ד שאית ליה מצות יבום קודם הכא אין לה דין מורדת:
וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואף על גב שלעיל כתב רבינו שהרא"ש הסכים לסברת רבינו תם ואם כן פשיטא שאין לה דין מורדת דהא סבר מצות חליצה קודמת די"ל דהכי קאמר דהאלפס ורמב"ם סברי שאפי' הכי אית לה דין מורדת והראב"ד כתב דאין לה דין מורדת וע"ז כתב דגם הרא"ש סבר כהראב"ד ומשום שאל תקשה דמילתא דפשיטא היא לכן כתב דאפילו למאן דאית ליה מצות יבום כו' ר"ל דאתא לאשמועינן דאפילו למאן דאמר דאית ליה בגמרא דמצות יבום קודמת כו' לאפוקי מהאלפסי והרמב"ם שמשווין דין יבמה זו ליבמה דעלמא שבשניהן יש לה דין מורדת: (כשאר כל האלמנות אין שומעין לה אף על גב דיש לה תנאי כתובה שכתב לה דתהא יתבא בביתי כל ימי מיגר אלמנותך והיורשים צריכין לקיים התנאי גבי יבם א"א כן דהתורה זכתה לו לייבמה או לחלוץ כ"פ):
רצה חולץ ונותן לה כתובה שאין זו מורדת הואיל שאומרת שתשב עגונה בבית בעלה (ואם אינה רוצה גם בחליצה דינה כדין מורדת שנתבאר בסימן ע"ז ומכריזין עליה ד' שבתות ואחר כך תפסיד כתובתה מ"מ אחר כך כופין אותה בנידוי או בכפיות אחרות עד שתתרצה כ"כ הר"ן בתשובה כ"פ): (ה"ז נוטלת כתובתה כו' ר"ל אפילו למ"ד מצות יבום קודמת וטעמא מפורש בגמרא וכן לדידן דקי"ל מצות חליצה קודמת אף על פי שאין כופין לחלוץ צריך ליתן לה כתובתה מיד ועיין בהגהות רמ"א תקנות הקהילות כ"פ):
נולדו בה מומין כשהיא שומרת יבם כו' רצה לומר פשיטא אם היו בה בעודה תחת בעלה שנותן היבם לה כתובה דהא היתה יכולה לומר לבעלה נסתחפה (לשון מטר סיחף כלומר מזלו גורם כ"פ) שדהו והיה צריך ליתן לה כתובה ה"ה נמי דהיבם צריך ליתן לה דהוא עומד במקום הבעל דמן השמים הקנוה לו אבל כשנולדו בה המומין כשהיא שומרת יבם ה"א הואיל שעדיין לא עשה בה מאמר ואינה אלא זקוקתו אינה יכולה לומר נסתחפה שדהו קא משמע לן דלא גרעה מארוסה שאם נולדו בה מומין אחר שנתארסה יכולה לומר נסתחפה שדהו ה"ה הכא: