וקונה (ביבמתו ר"ל שקונה בנכסי אחיו מדרבנן כ"פ):

ודוקא ביבמתו ביאתו ביאה אבל באשה דעלמא כו' משנה ס"פ האשה רבה ופירש"י אע"ג דביאתו ביאה קידושיו אינן קידושין דאין קנין לקטן עד שיביא שתי שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שויוה רבנן כמאמר: (לפיכך אם נשא אשה ולו אח ר"ל הקטן שנשא אשה ומת בקטנותו ולו אח כו' כ"פ):

קנין גמור אלא כמאמר רצה לומר במאמר בגדול לחוד (פירוש כגדול שעושה מאמר ביבמתו לבד ולא בא עליה דאם בא לפוטרה צריכה גט מכח המאמר וחליצה לזיקתו מאחר שלא בא עליה וכתיב יבמה יבא עליה כן ביאת הקטן אינה אלא כמאמר וצריכה גט ואינה פטורה מחליצה עד שבא עליה אחר שהגדיל ואז אין צריך אלא גט לבד כ"פ) כמו שנתבאר לקמן סימן ק"ע ובסמוך:

צריכה גט וחליצה גט לביאתו וחליצה לזיקתו:

ולו אח חולצת ולא מתייבמת לפי שיש עליה זיקת שני יבמים שבמאמר זה לא יצתה מידי זיקת נפילה ראשונה וחלה עליה זיקת נפילה שנייה ותנן בפרק ד' אחין מי שיש עליה זיקת יבם אחד ולא זיקת שני יבמין רש"י (דהתורה אמרה כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם משמע דוקא כשיש עליה זיקת יבם אחד כ"פ) וכמו שנתבאר לקמן סי' קע"ד:

שתיהן חולצות ולא מתייבמות דאף זו שנישאת בגדלות לא מתייבמת מפני שעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול לדחות אשתו גמורה מיבום כיון שהיא צרה של יבמה זו שחלה עליה זיקת שני יבמין.

קטן אינו חולץ עד שיגדיל דאיש כתיב בפרשת חליצה (דכתיב ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו וגומר דהיינו בן שלשה עשר שנה ויום אחד כ"פ) ואשה נמי בעי גדולה כאיש דאתקש לה דכתיב לה דכתיב בההיא קרא ועלתה יבמתו השערה: (לא חיישינן שמא היו לה קודם לכן ט"ל סימן קנ"ה. קנאה קנין גמור פירש רש"י שקנאה לירש בנכסי אחיו ויורשת ומטמא לה: אינה חולצת עד שתגדיל שתהא בת שנים עשר שנה ויום אחד ואפשר דבדיעבד אין חליצת קטנה חליצה מגיד משנה כ"פ):

יגדלו זה עם זו (ואם בא לגרשה אינו גט עד שיגדיל דגט קטן אינו גט כ"פ) ולא חיישינן שמא ימצא אחד מהן סריס או איילונית ונמצא פוגעין בערוה שלא במקום מצוה הואיל דשניהם אינם בני מצוה דקטן אוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו:

בתוך ל' יום נאמן כצ"ל דעד ל' יום מוקים איניש אנפשיה מלבעול:

ולפי דבריה צריכה גט כו' (דשויתה נפשה חתיכה דאיסורא. אבל אין כופין אותו מאחר שהוא נאמן ולפי דבריו א"ש גט כ"פ) ועי' דרישה:

נאמנת וכופין אותו דבתוך ל' מסתמא לא בעל:

פסלה עליו בגט כו' דהגט קליש לזיקתו והרי הוא עליו באם לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

נאמנת ודיה בגט דלאחר ל' מסתמא בעל דלא מוקים איניש אנפשיה כ"כ מלבעול:

אין שומעין לו וצריכה כו' הואיל שאמר מתחלה שבעל (והוא אחר ל' דלא מוקים אינש נפשיה כ"פ).

קודם שבעל צריכה גט שני וחליצה דהא הוא מודה שהגט אינו כלום שנתנו לה קודם שבעל וגם היא אומרת שלא נבעלתי מכ"ש שהגט אינה מועיל לה כלום ולכך צריכה גט שני שהרי הוא אומר שבעל (דיש ביאה אחר הגט כ"פ) וחליצה שהיא אומרת שלא נבעלתי: (לדעת ר"י אינו נאמן כו' דחזקה דכונס את האשה בועל לאלתר ואינו נאמן אלא לגבי אשתו ונראה הטעם משום דלגבי אשתו אינו מעיז לומר שלא בעל אם בעל. וטעם דהרא"ש מדנאמן לאוסרה בלא חליצה אע"פ שהיא מכחישתו כ"ש שהוא נאמן לאסור הצרה כ"פ):

ואפי' אם היא אומרת שבעל אבל אם היא לבדה אומרת שלא בעל אינה נאמנת לאוסרה שסתם אשה שונאה את צרתה ומסתמא מחמת שנאה אומרת כן כדי לאוסרה לעלמא: