לא שנא מתה אשתו קודם שנכנס השלישי רבותא אשמועינן דאע"ג דבכל זמן שהיתה נשואה לאח זה לא היתה אחות אשתו שהרי אשתו מתה קודם שכנסה אחיו אפ"ה אסורה לו ועיין בדרישה.

אע"פ שלא היתה אסורה עליו בנפילה אחרונה שהרי כבר מתה אשתו קודם נפילה אחרונה: (שהיתה אשה אחרת לאח השלישי פירוש שהיתה צרת ערוה בעת שנפלה לפני היבמה בנפילה אחרונה כ"פ).

והרי שתיהן אסורות עליו משום אחות זקוקתו:

וכן אם היו שם עוד אחין פירוש גם בלא מיתת השנייה מצינו היתר ייבום לראשונה:

וקדם אחד מהן וחלץ כו' דוקא קודם אבל לכתחילה לא אמרינן להו לחלוץ האחרונה ולייבם הראשונה דגזרינן דלמא אתי למיעבד איפכא וכ"כ התוספות והרמב"ם ב"י והא דכתב דקדם אחד מהן וחלץ ולא קתני וקדם אחד מהם וייבם כדקתני בבבא שאחר זה ואם קדמו וכנסו אין מוציאין אותם מידם דשאני התם שכבר קדמו תרווייהו וכנסו משו"ה אין מוציאין אותם מידם כיון דכבר נפקע זיקה דתרווייהו מכל חד משא"כ כשקדם אחד מהן והשנייה עדיין זקוקה לו דאז מוציאין מידו נ"ל.

או שהיתה הראשונה כו' פירוש ואפילו לכתחילה:

אסורה לאחד מן האחין פירוש משום ערוה:

שהרי היא מותרת לו דאינה אחות זקוקתו הואיל שהראשונה אסורה עליו (לא נפלה זיקתו עליו ואין על האחרונה אחות זקוקה כ"פ):

ושאר האחין אסורין בשתיהן פירוש שהרי קודם שייבם זה לראשונה נאסרו עליהן שתיהן שאחת היא אחות זקוקתו של חבירתה ולאחר שייבם זה הראשונה נשארה השנייה על האחין באיסור שכיון שבשעת נפילה נאסרה שוב לא תבא לידי היתר:

או בזה אחר זה קודם כו' שכל שלא הספיקו לייבם לראשונה עד שנפלה השנייה כנפלו שתיהן בבת אחת דמי ב"י:

שתיהן חולצות ולא מתייבמות ואע"ג דכבר אשמועינן דין זה במ"ש לפני זה וכן אם היו עוד אחין כו' וכמ"ש ב"י שנלמד מדין זה מ"מ כתב משום חלוקים שיש לחלק בה אם קדמו וכנסו כו' וכמ"ש לעיל בסמוך: (כגון שהיא בתו ר"ל בתו מאנוסתו ויש לה אחות מאם אבל אין ר"ל בתו מאשתו בקידושין א"כ איך מותר בשנייה הא הויא בת אשתו אבל בבת אנוסתו מותר כמ"ש לעיל בסי' ט"ו. או אחת משאר כל העריות כגון חמותו ואם חמותו ור"ל דודתה של אשתו מותרת כ"פ):

כיון שמן התורה הן בני חליצה ויבום נראה דר"ל אלו הצרות של איסור עשה או לאו מותרות מן התורה ליבום דדוקא כשהן צרות ערוה דחייבי כריתות ומיתות בית דין הוא דנדחית גם צרותיהן מן התורה ולא צרות של איסור לאו ועשה וכנ"ל אלא שחכמים ז"ל אסרוהו לייבם משום גזירה דאיסור ערוה גמור (וכיון שמן התורה בני יבום עדיין נקראים אחות זקוקה ולכן חולצין ולא מתייבמין כ"פ): (ועשה השלישי פירוש שקדש אותה ועדיין לא נשאה: אינה נדחית מפני הראשונה פי' להיות פטורה מהחליצה ויבום ומותרת לאחר כ"פ):

שהאחרונה אוסרתו משום אחות זקוקתו:

שאין המאמר קונה קנין גמור כו' שתהיה צרת אחות אשתו: (וא"א הרא"ש ז"ל כתב אפי' כו' נתבאר לעיל סי' קע"ג גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו כ"פ):

כיון שהיא צרת אחות אשה בזיקה ר"ל אחר שמת הראשון היתה אשתו של הראשון זקוקה לזה האח השלישי והויא אשתי של זה השלישי צרת זקוקתו והרא"ש לטעמיה כמ"ש רבינו לעיל בסימן קע"ג בשמו:

אפילו אם לא כנס בס"י ליתא האי אפי' ועד"ר.

שנמצא שהיתה צרת ערוה בזיקה זה אזיל דוקא לשיטת הרא"ש דלעיל:

אפי' גירש הערוה קודם שמת פי' הואיל שנאסרה שעה אחת נשאה באיסורא כדלעיל.

אבל כנס בעלי אחות את הנכרית כו' דכיון דכנס אזלא הזיקה הראשונה ועד"ר: (תצא משום אחות אשה ר"ל ופטורה מן החליצה והיבום כ"פ):

ואשת אחיו בחליצה שהרי אסור לקחתה משום שתיהוי עליו כאיסור אחות גרושתו וכן אין לומר לחלוץ את זו ראשונה ויקיים אשתו דהא מ"מ אסורה עליו משום אחות חלוצה:

(מת חרש בעל החרשת כו' תצא משום אחות אשה ר"ל קידושי אחותה הפקחת שהם לפקח קידושין גמורין הויא לה אחות אשה כ"פ):

ואשת אחיו אסורה לעולם פי' אסורה לו משום אחות גרושתו ולאחרים אסורה עד שימות החרש שהרי היא זקוקה לו ואינו יכול לחלוץ כו' כ"פ):