אפי' ברחוק ארבע אמות משום לך לך אמרין לנזירא (סחור סחור לכרמא לא תקרב ופירושו כאילו אמר אפילו סביב לכרם דהיינו ד"א לא תקרב דתרגום על סביב הוא סחור סחור כ"פ) וה"ק לא מיבעיא דעד פתח ביתה ממש דאסור אלא אפילו בהתרחקות ד"א נמי צריך להרחיק דומיא דע"א אבל חוץ לארבע אמות מותר לעבור וכמ"ש בי"ד סימן ק"נ. בע"א ושניהם נלמדו ממקרא א' בפ"ב דע"א הרחק ממנה דרכך זה מינות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה אמר רבי ארבע אמות עכ"ל הגמרא:

ואסור לשמוע קול ערוה ז"ל מור"ש לאפוקי קול אשתו שמותרת לו וה"ה פנויה אבל קול באשה ערוה שאמרו שאסור להתפלל כנגדה ע"א הוא וקאי על כל הנשים שבעולם ודוק וי"מ דה"ק דאסור לשמוע כל קול של אשה שהוא ערוה וקאמר קול לאפוקי דיבורם של נשים דמותר לשמוע שאינו מעורר התאוה אבל יותר נראה דברי מ"ו ז"ל דלמה יהיה אסור לשמוע קול של אשתו שלא בשעת תפלה (והמתכוין לאחד מהדברים כו' קאי אכל מ"ש רבינו מריש הסימן ועד כאן כ"פ):

לא ילכו פרועות ראש אחת פנויה כו' לכאורה נראה דפנויה ר"ל כגון אלמנה אוגרושה אבל בתולות מותרות להלך כמנהגינו:

אלא שראוי לעשות כן כ"כ הרמב"ם בפכ"א מהא"ב וע' דרישה:

אפי' ליצוק לו מים לרחוץ. ז"ל מור"ש ז"ל והמרדכי במסכת כתובות מיקל בזה מאוד ע"ש עכ"ל ועיין בדרישה שם כתבתי דגם מדברי רבינו מוכח דשימוש של עבדות מותר באשה מדאינו אוסר אלא דברים של חיבה ע"ש:

שאין לבו "של אדם נוקפו עליהן כגון אחותו הגדולה אע"ג דקטנה נמי מגונה כדמסיק נראה דמ"ה קאמר גדולה ללמדינו דאפילו בגדולה אינו אלא לבו נוקפו אליה ואין בה איסור ממש:

כיצד האב מותר לחבק ולנשק את בתו. נראה דאפי' כשהיא גדולה מותר מדהתחיל וכתב דאחותו גדולה אסור וסיים וכתב חוץ מאב לבתו והא דסיים וכתב כל זמן שהן קטנים לא קאי אלא אלישן עמהן בקירוב בשר וק"ל:

הגדילו שיש לבת י"א שנה ולבן י"ב שנה כצ"ל:

שיש לבת וכו' כאן לא חולק בין יש לו שערות לאין לו ובא"ח ס"ס ע"ג כתב אפילו בתינוקת בת י"ב ובבן בן י"ג מותר כשלא הביא שערות י"ל דה"נ מיירי דוקא בהביאו שני שערות. א"נ הכא לענין יחוד דערוה אפילו בפניו החמירו. ולעיל איירי במקום דלא שייך יחוד כגון שמצוים שם בני אדם ולא אסר אלא משום לבו רואה את הערוה וע' בב"י: