ואסר לנו את הארוסות פרש"י מדרבנן שגזרו על היחוד של פנויה ואפי' ארוסה לא התירו אלא ע"י חופה ובברכה כדאמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. ומדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה דהוי נמי מדרבנן ואמרינן וצונו:

והתיר לנו את נשותינו הנשואות לנו ע"י חופה וקידושין:

ונהגו האידנא לומר מקדש ישראל כו' וז"ל הרא"ש ברכה זו נתקנה שבח להקב"ה שהבדילנו מן העכו"ם וצונו לקדש אשה המותרת לנו ולא אחת מן העריות והזכירו בו היתר נשואות ע"י חופה וקידושין ואיסור ארוסות שלא יטעה אדם לומר שהברכה של הקידושין נתקנה להתירו לו ולהכי נמי הקדימו החופה לקידושין לומר התיר לנו נשואות ע"י חופה שאחר ברכת קידושין ע"כ. פירוש הרא"ש בא ליישב מ"ש ברכה זו משאר ברכות שאין מברכין על האיסור (גם בעל עקידה בפירוש לחומש האריך בטעם הדבר כ"פ) כגון איסור אבר מן החי והתיר לנו השחוטה גם כאן הו"ל לברך בקיצור אשר קדשנו בקידושין:

ואם אין שם יין או שכר ע"ל סימן ס"ב שכתב רבינו בשם רבינו ניסים שאם אין יין אפילו יש שם שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין מור"ש ולא הכריע הלכה כמאן אבל ב"י בש"ע פסק כדעת הרמב"ם כמנהגו ונלע"ד דגם הטור ר"ל שם שאינו מחוייב ליקח כוס של שכר אלא יכול לברך ברכת אירוסין בלא כוס הואיל ואין שם יין שהוא עיקר משא"כ בברכת חתנים שצריך כוס צריך ליקח אפילו שכר כשאין יין אבל אם ירצה יכול לברך ג"כ ברכת אירוסין אשכר ואפשר שגם הרמב"ם סובר כן לכן כתב שנהגו להסדיר אותו כו' ולא כתב חייב להסדיר ודו"ק (ורנ"ש כתב שנמצא לקמן סימן ס"ב דברכת אירוסין אי לא ימצא יין ואפילו יש שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין וכ"כ רבינו בקיצור פסקי הרא"ש וכן הביאו הרא"ש דברי ר"ן בפ"ק דכתובות ולפ"ז לק"מ כ"פ):

מברך קודם הקידושין עיין מ"ש ריש ס"ב לענין ברכת ברכת נישואין:

אבל כאן אין מברכין אקב"ו לקדש אשה והטעם שאין מברכין לקדש כו' כי הקידושין אינה עיקר המצוה אלא הפריה ורביה היא העיקר ווה אפשר לקיים אפילו בפילגש בלא קידושין ועוד האריך האשר"י בפ"ק דכתובות מור"ש (וב"י הביאו גם הר"ן תירץ קושיא זו בע"א עיין בב"י כ"פ):

בבית חתנים לאחר שקידש כבר מימים קדמונים: