משלשה נדרים אלו שדרך בני אדם להקפיד עליהן וה"ה לנדרים שבינו לבינה (שדרך "רוב בני אדם להקפיד בהם כ"פ):

או שלא תתקשט בבגדי צבעונים אבל נדר על קליות ואגוזים שאינן עינוי נפש כל כך אף על פי שהבעל יוכל להפירם משום עינוי נפש מכל מקום הואיל שאין דרך בני אדם להקפיד עליהם כ"כ אינה בכלל התנאי על מנת כו' אמרינן ועיין בב"י: (ואינה צריכה גט ולא חיישינן שמא תלך אצל חכם ויתיר את הנדר ונמצא קידושין ראשונים חלים למפרע דחזקה שאינה עשויה לקלקל את עצמה ואת בניה שיהיו לה מן השני כ"פ):

אפילו אם הוא אומר שמקפיד והטעם כיון שאין דרך בני אדם להקפיד עליהם בטלה דעתו אצל כל אדם:

אשה חשובה פירש רש"י בת גדולים וה"א דיכול לומר לא בעינא באשה נדרנית וגם גט לא ניחא לי ליתן לה דאיתסר באמה ובאחותה ולא ניחא לי דלהוו קידושין ואף על פי כן צריכה גט מספק רש"י ואשר"י. וביאור דברי רבינו במה שכתב הלכה אצל חכם והתירה "מקודשת ואפילו אם היא אשה חשובה צריכה גט רצה לומר אשה חשובה מקודשת מספק וצריכה גט ואם קדשה אחר צריכה מספק גט משניהם מה שאין כן בשאינה חשובה דמקודשת ודאי וה"ט משום דסבירא ליה להרא"ש דהלכה כרבי מאיר דאמר רוצה אדם שתתבזה אשתו בבית דין ורצה לומר דאינו מקפיד בזה ומש"ה דעתו שיחולו הקידושין כשיש להן התרה דאם יעלה על דעתו אחר כך שמא תחזור ותדור ואינו נוח לו באשה נדרנית הלא יכול לגרשה אז. אבל באשה חשובה מסתפקא ליה אי הלכה כרבה דאינו מחלק באשה חשובה או הלכה כרבא דמחלק מטעם דאתסר בקרובותיה (דחושש שמא תחזור ותדור באופן שלא יוכל לכפר ואם יגרשנה יאסר עליו בנות משפחתה שהם חשובות כ"פ) ומסיק דיש להחמיר ולהצריכה גט מספק ע"ש באשר"י ובית יוסף הביאו:

קודם שנודעו לבעלה ואם נודע לו אחר כך שהיו עליה כבר אינו מקפיד על מה שהיה עליה כיון דהחכם עוקר הנדר מעיקרו וכמו שנתבאר בס"ס זה אבל אם נודע לו קודם כו' דסבר שמא לא ימצא לה פתח להתירה:

ואם קידש על תנאי ובעל סתם כו' עיין לעיל בסימן ל"א מה שכתבתי שם ועיין בדרישה:

על היחוד דהן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה:

צריכה גט מספק אף על גב דאמרינן דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומטעם זה הול"ל דודאי מקודשת היא וכן משמע מתוך פירוש רש"י מכל מקום רבינו סבר כדעת הרא"ש אביו דלא הוי אלא ספק קידושין מטעם דשמא היה סבור דתנאי קיים רצה לומר שסובר שכיון ששמעה ארוסתו שהתנה בשעת קידושין אם איתא דהוה עליה נדרים לא היתה נכנסת עמו לחופה ולהיות נבעלת ממנו ולא היתה כוונתו למחול התנאי ומ"מ צריכה גט דדלמא לא כן היה כוונתו אלא דעתו היה למחול התנאי ולכך הואיל שנוכל לומר שכך היה כוונתו או כך צריכה גט מספק:

אפילו בעל לאלתר כו' פי' וה"א ודאי לא אחלי' לתנאיה ואדעתא דתנאי בעל שהרי עתה לפני הבעילה התנה כדפרישית לעיל בסימן ל"ח:

אבל כתובה אין לה דדילמא לא בעל לשם קידושין אלא דשמא היה סבור דתנאי קיים כמו שכתבתי ובאיסור הולכין לחומרא ובעינן גט ולענין ממון דכתובה אמרינן המוציא מחבירו עליו הראייה ועיין בדרישה:

וכן נמי בלא בעל אם לא התנה כו' לפום ריהטא משמע דנקט "בלא "בעל לרבותא ואפשר נמי לומר דבדווקא נקט דאי בעל כתובה נמי יש לה הואיל ולא התנה גם יש לה חזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל בתוספות דהמדיר דף ע"ב ע"ב בד"ה על מנת שאין עליה נדרים ובאשר"י דף קל"ה ע"ג כתב בהדיא דאין לה כתובה ע"ש:

ונמצא עליה נדרים דהיינו אחד משלשה נדרים הנזכרים בתחילת סימן זה: (וכן אם קידשה סתם כו' צריכה גט מספק דיש להסתפק כיון שלא התנה אינו מקפיד או אפילו לא התנה דמן הסתם בני אדם מקפידין ולכן ספק מקודשת כ"פ):

ויתר על מומין הפוסלים בכהנים פירוש פוסלין באשה בקידושין (ר"ל הוסיפו אלו להיות פוסלים באשה אף על פי שאינן פוסלים בכהנים וברמב"ם פ"ח דהלכות ביאת מקדש נתבאר מומי כהנים כ"פ):

כגון זיעה שזועה תמיד (וצריך למחוק תיבת כגון כיון דאין מומין יתר על של כהנים אלא אלו ' ב"י כ"פ): (וקול עבה הוי מום באשה שנא' גבי אהבת הרעים כי קולך ערב כ"פ):

טפח מחברותיה פי' משל אשה אחרת שהיא חברתה:

צלקת פי' שנשאר שם רושם משחיתה המכה:

בכל מקום שהוא בגופה פירוש אפי' במקום שבסתר:

הרי זה מום שיכול לומר לא נראית לי בשעת קידושין דלימחל אבל מכל מקום מום הוי הואיל שפעמים נראות: (ואם עומדת במקום אחר פירוש במקום שאינה נראית כ"פ):

במה דברים אמורים שדרך הבנות לילך למרחץ כו' מדלא כתב רבינו במה דברים אמורים כשגם היא רגילה לילך מרחץ משמע דסבירא ליה דאף אם היא אינה רגילה לילך למרחץ אפילו הכי אמרינן דסבור וקיבל משום דכיון דשאר בנות רגילות לילך למרחץ והוא אינה הולכת הוה ליה לשום לבו על הדבר דשמא משום מום שבה היא מונעת עצמה מלילך וכיון שלא שם לבו לחקור אחר וה אמרינן דסבר וקיבל אף אם יהיה בה מום:

אם הוא לזמן ידוע הוה מום שבסתר פרש"י לפי שנזהרים ביום זמנם לצאת בין הבריות. ואין חלוק בנכפה וריח הפה בין יש מרחץ בעיר או לא וכ"כ רמ"א (בשם רבי ירוחם נתיב כ"ג כ"פ): (ונמצאו בה מומין לאחר שנתארסה היינו משנתקדשה אבל משודכ' בלבד היינו לא נתארס' רא"ש בתשובה כ"פ):

עליו להביא ראיה פירוש על האב משום דאיתרע חזקתיה דאיכא למימר כאן נמצאו כאן היו קודם אירוסין רש"י:

ואפי' הקידושין צריכה להחזיר משום דהוה קידושי טעות:

לאחר שנתארסה לא מהני ליה ולא אמרינן כיון שנתברר שבעודה בבית אביה נמצאו בה א"כ אמרינן בבית אביה נמצאו בה בבית אביה היו בה אף קודם שנתארסה כמו שאם עדיין לא כנסה אלא ארסה צריך האב להביא ראיה וא"כ אפילו כנסה נמי מאחר שיש לועדים שלא נעשו לאחר שכנסה יהא כאילו לא כנסה אלא כארוסה שצריך האב להביא ראייה זה לא אמרינן דמדלא נתוודע הדבר עד שבאה לביתו אמרינן שמזלו גרם שנולדו בה לאחר שנתארסה:

בנערה שכתוב' אירוסין לאביה והיא עצמה ברשות אביה לכל מילי הלכך אמרי' כאן נמצאו כאן היו אף קודם אירוסין דאתרע חזקתה (ר"ל ולא מהני חזקת הגוף שלה לאביה כ"פ) אבל בוגרת אינה נקראת עוד ע"ש בית אביה וכך לי עומד' ברשות אביה כאילו היא ברשות דעלמא (ואז כתובתה שלה ואוקמינן אחזקת הגוף דהשתא לאחר שנתארס נעשו בה המומין כ"פ) וחשיבה כאילו נכנסה לרשות הבעל אשר"י עיין בב"י:

נמצאו בה מומין פירוש אפילו לאחר שכנסה וק"ל:

שבודאי היו קודם והאב טוען שהבעל ידע בהן:

כגון אצבע יתירה פירוש ברגל או י"ל שאצבע יתירה שנקט לדוגמא בעלמא נקט כלומר מומין שבודאי היו קודם כמו אצבע שהוא קודם ולכן כתב רבינו כגון אצבע כו': (או בחזקתו שידע בהן הבעל פירוש כגון שהיה המום בפניה דאז ודאי נתרצה כ"פ):

ומה שכתב בשם הרמב"ם בא עליה ושהה כמה ימים כו' נלע"ד דאו או קאמר דאם שהה עמה אמרינן דודאי בא עליה אף על גב דלא ידעינן זה בודאי וכן משמע לשון המ"מ ע"ש וכן כתב מהרי"ק (פירוש כ"ה דלאחר שלשים יום אינו נאמן לומר שלא בא עליה דכולי האי לא מוקים איניש אנפשיה ע"ש כ"פ) והביאו רמ"א ז"ל בד"מ שלו ולכאורה היה נראה דסבירא ליה דאם שהה כמה ימים אפילו ודאי לא נבעלה יש לחוש שמחל ואזה מסיק וכתב וחזקה שידע בהן ונתרצה:

שחזקה שאין אדם שותה בכוס פגום רצה לומר בכוס שהוא ספק פגום ובס"א מחקו תיבת פגום:

נמצאו בה מומין והלכה כו' ארישא קאי שכתב קדשה על מנת. שאין בה מומין והכי קאמר דאף על גב שנתרפאו אינה מקודשת דכיון שהיו בה מומין בשעה שקדשה בטלו הקידושין וכי נתרפאו בתר הכי מאי הוה דעל מנת שאין בה מומין בשעה שהוא מקדשה משמע אבל על מנת שלא יהיו בה מומין על מנת שלא יהיו בה בתר הכי משמע ומ"ה אם רפאן הרופא אחר כך הרי זו מקודשת למפרע בית יוסף ומ"ש לעיל גבי נדרים שאם התירה החכם קודם שנודע לבעל דהוה מקודשת ה"ט משום דהחכם עוקר הנדר מעיקרו והוה כאילו לא היה בה נדר כלל ועיין בדרישה: