קטן שקדש או נשא כו' דכי יקח איש אשה כתיב (וה"ה לקטנה דהוקשו אשה לאיש לכל התורה וע"ל סי' קס"ט דין קטן וקטנה כ"פ:

דלא תקינו רבנן פי' לענין גט אבל מ"מ לא הוי בעילתו בעילת זנות כל שנת י"ג כמ"ש לעיל בריש הספר עכ"ל מ"ו וב"י הביא בסימן זה להרא"ש דלא הוה זנות ולא חילק בין שנת י"ג לקודם לכן ועיין במ"ש בסי' א':

נישואין לקטן פירוש אף על גב דתקינו קידושין לקטנה כמ"ש בסמוך היינו כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר:

דלא חיישינן שמא שלח כו' וטעמא מפרש בגמרא בפרק האיש מקדש משום דעל דעת קידושין הראשונים שלח ולא שלחה לשם קידושין:

ולאחר שיגדיל חלין הקידושין כו' ס"א גרסינן ועיקר ואם בא עליה לאחר שהגדיל חלין הקידושין כו' וטעמא דחיישינן טפי בביאה מסבלונות משום דקיימא לן אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ודייק טפי בבעילה הלכך איכא למימר דמסיק אדעתיה דקידושי קטנה לאו כלום הן וגמר ובעל לשם קידושין ולגירסא שלפנינו קשה הלשון שאמר לאחר שיגדיל חלין הקידושין דמשמע קידושין ראשונים חלין וז"א דבלא בעל במאי חלין ועוד פשיטא דחלין כשיקדש כשיגדיל אבל לפי גירסא הנ"ל דגרסי ואם בא עליה לאחר שיגדיל נתיישב הכל דבא לומר דאע"ג דשילוח סבלונות משהגדיל לא מהני מכל מקום אם בעל משהגדיל חלין מיד אותן קידושין דביאה דודאי לקידושי בביאה בעל:

אלא שנתייחד עמה פירוש אף על גב דלא ידעינן דבא עליה בודאי אלא שנתייחד עמה מכל מקום אמרינן הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה:

צריכה גט עיין בדרישה:

ודוקא מנה ומאתיים שהן תנאי ב"ד (ר"ל שאינה גובת מצד השטר אלא מצד תנאי ב"ד ומסתמא ע"ד אותו התנאי בעל כ"פ) דאילו בשטר לא גביא דחספא בעלמא הוא: (דלא קנתה בקטנותה אם לא שמחדש לה השטר כ"פ) הלכך ליתא להתוספתא ונתבאר עוד זה לקמן בסי' ס"ו וע"ש ויש נ"מ במאי דאמר כתובתה קיימת (ר"ל מאי קמ"ל אפילו לא כתב לה מעולם יש לה כתיבה י"ל דקמ"ל היכא שנשאה בתולה אע"ג כו' כ"פ) דאף על גב דהשתא כשהגדיל הקטן כבר נעשית ממנו בעולה ואם תכתוב כתובה מעתה אין לה אלא מנה כדין בעולה. והא דקאמר דוקא מנה ומאתיים ר"ל דאם היתה מתחלה בנשאה לקטן בעולה אין לה אלא מנה ואין בזה נ"מ אלא משום מאתים נקטה וק"ל:

אבל לאחר שתגדיל חלין הקידושין ואינה צריכה כו' כתב ב"י וז"ל משמע אפילו לא בעל נמי חלו הקידושין והיינו מדרבנן ונ"מ שאינה צריכה קידושין אחרים (פירוש ולא תאמר שאסור לבא עליה מהשתא עד שיקדשנה קידושין גמורים דלא להוי בעילתו זנות בשלמא עד הנה לא היה אפשר בענין אחר שאין הקידושין תופסין בה וגם מהשתא צריכה גט ממנו אם תרצה לינשא לאחר) וכדמסיים בה ואינה צריכה קידושין אחרים כלומר לענין זה בלבד הוא דחלו הקידושין אבל לעניין אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר לא דהא ודאי תפסו בה קידושין של אחר כל שקדשה אחר קודם שבעל הראשון בגדולתה הא לאחר שבעל הראשון אף על גב שלא ידעינן בה בודאי שבעל לשם קידושין אם נתקדשה שוב לאחר אינה צריכה ממנו גט ועיין לקמן בסי' קנ"ה:

ומיהו תקינו רבנן כו' שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדפרישי' לעיל ועד"ר:

שאין לו עוד רשות בה והשיאוה כו' נלע"ד דאם יצאה מרשות אביה על ידי שהשיאה ונתארמלה או נתגרשה מכל מקום לא נגרע כחו מאחיה ואמה להתקדש על ידו מדרבנן לענין מיאון ונקט רבינו אחיה כדי לכלול בו גם כן רישא דמיירי כשמת אביה:

אלא יוצאה במיאון ובסמוך נתבאר לענין עם הוה קידושיה קידושין:

לשמור קידושיה פירוש כסף קידושיה: (לא הוי קידושין כלל ואינה צריכה אפילו מיאון כ"פ:

דפחות מבת שש אפילו כו' וטעמא דאמרינן בפרק התקבל אמר רבא הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין וכנגדן בקטנה מתקדשת למיאון וזמן הפעוטות ידוע בפרק הניזקין שהוא מבן ו' ועד עשרה כל חד לפום חורפי' ה"ה:

ומ"ש הרמב"ם דאם היתה מבת עשר שנים ולמעלה אפילו שהיא סכלה כו' אף על פי שלד"ה לענין מקח וממכר אין מעשי' כלום וכמ"ש רבינו בח"מ רל"ה ע"ש ס"ל להרמב"ם "דלא אמר רבא וכנגדן בקטנה מתקדשת כ"א אזמן פעוטות אבל לאחר זמן פעוטות דהיינו מי' שנה ולמעלה אין לו דמיון למקח וממכר וכמ"ש שם המ"מ דהרמב"ם משוה שני המאמרים דהיינו מאמר הנ"ל ומאמר רבי חנינא בן אנטיגנוס דאמר כל שיכולה לשמור קידושיה מקודשת למיאון וממילא נאמר נמי דלא אמ' שצריכין שיכולה לשמור כ"א בזמן הפעוטות אבל לאחר מכאן אפילו אינה יכולה לשמור וק"ל:

אבל אם הלך למדינת הים ולותה ואכלה וכו' פי' אף אם לותה בעדים או בפסיקת ב"ד ואינה בת מלאכה שיכול לומר צאי מעשה ידיך במזונותיך שאם היתה גדולה חייב לשלם ע"ד שיתבאר לקמן בסימן ע' בקטנה א"צ לשלם וק"ל:

או לצורך פדיונה פי' ונפדית קודם שעמדה ומיאנה:

אע"פ שאכל פירותיה ורבנן תקנו פירות תחת פדיונה יתבאר לקמן סימן קט"ו: