Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חוששין שמא שלחם לשם קידושין (ר"ל הסבלונות עצמן ולכן צריך להיות ששולחם בעדים כדין כל קידושין ומש"ר לעיל בסימן מ"ב. וכתב הר"ן דוקא שנתן לה סתם אבל אם פירש לשם סבלונות ליכא למיחש לפירוש רש"י כ"פ) ואף על גב דגבי נתן לה סתם ולא פירש לא הוי קידושין אלא אם כן דבר עמה על עסקי קדושין וכל זמן שעוסקין באותו עניין כדלעיל בסימן כ"ו מכל מקום חשש קדושין איכא כן כתב הרא"ש לפי פירוש רש"י:
ואח"כ שולחין סבלונות כו' לאפוקי אם רוב העיר רגילין לשלוח תחלה אבל מכל מקום רגילין גם כן לשלוח ולקדש בהם דאי בדוקא קאמר שרגילין לקדש ואח"כ לשלוח אבל אין שולחין בענין אחר א"כ למה חיישינן שמא שלחם לשם קידושין אלא ודאי כדפריש' א"נ י"ל אם רוב העיר אין שולחין כי אם מקדשין תחלה משום דאין אדם מפסיד סבלונות שלו וליתנם על ספק אם כן י"ל דזה ודאי שלחם לשם קידושין ואז אינו מפסיד אותם דאם אינו שלחם לשם קידושין הוא מפסיד אותם היפוך דרך העיר וזה נראה יותר וק"ל:
חוששין למיעוט ואע"ג דבעלמא אין חוששין למיעוט היינו בדבר שתולה בטבע ובא ממילא מה שאין כן זה שתולה בדעת האדם והדיעות משנין נפשם ועיין בבית יוסף (ושם כתב ז"ל שרוב זה אינו אלא מצד המנהג והמנהג עשוי להשתנות כ"פ) וסברות מחלוקתם תלוי בגירסת הגמ' ועיין בב"י:
שמקדשין תחלה להחמיר פירוש וחוששין שמא קדשה תחלה בשני עדים והלכו למדינת הים (ולכן אפי' שלח הסבלונות בינו לבינה רק שהם מודים חוששין כ"פ אבל אי ודאי שלא קדשה תחלה בפני עדים אז אין חוששין שמא עתה שלחם לשם קידושין כמו שחוששין לפרש"י כדמפרש ואזיל:
ופי' ג"כ חוששין ר"ל גם בזה פליגי עם פירש"י וק"ל:
חוששין להם פי' שמא קדשה כבר:
באלו הסבלונות משום קידושין אפי' שלחם בעדים:
לשני הפירושין להחמיר דאי שלחם בעדים אע"ג שידוע שלא קדשה כבר אם רוב העיר רגילין לקדש ואח"כ שולחין חיישינן כפרש"י ואם שלחם בלא עדים ואין ידוע אם כבר קדשה או לא חיישינן שמא כבר קדשה:
ולא הגיע עדיין לידה אבל אם הגיע הכתובה לידה ודאי קדשה דאין דרך ליתן כתובה ליד אשה אם לא שקדש אפי' אם אין הסופר מצוי בעיר היה לו להחזיר הכתובה בידו עד שיקדשנה:
רואין אם דרך "מקצת אנשי העיר כו' זהו מל' הרמב"ם בפ"ט מפני שגורס ג"כ בענייני הסבלונות כגרסת ר"ח דחיישינן למיעוטא אבל לרש"י דלעיל גבי סבלונות ה"ה דהכא לא חיישינן למיעוטא כן משמע מדברי ה"ה ורבינו שסתם וכתב כלשון הרמב"ם ולא שת לבו לזה ואפשר שטעמו מפני שהעלה בדין הסבלונות דטוב לחוש לשני הפירושים להחמיר ב"י: